שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבועות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ד · הלכה ב
ר"מ דרש ג"ש האמורה בה מה מפי עצמו כו'. — צ"ל: ר"מ דרש ג"ש ממקום שבאת (וכ"ה לקמן פ"ה ה"ב) מה מפי עצמו כו' ורבנין דרשי ג"ש האמורה בה מה מפי אחדים שנאמר כאן בב"ד אף מפי עצמו שנאמר כאן בב"ד ר' ירמיה בעי קרוב מפי עצמו בשבועת העדות מהו שיהא חייב (פי' באופן שהנתבע קיבל עליו עדותו של הקרוב דאל"כ מה היתה עדותו מועילה ופשיטא דפטור) נישמעינה מן הדא הואיל ולא למדו מפי עצמו בשבועת העדות אלא כו' א"ר יוסי כר"מ (פי' ברייתא זו כר"מ אתא) ברם כרבנן קרובין שכאן למדין מקרובין שכאן (פי' וכמו שקרובים מפי אחרים פטורין בשבועת העדות ה"נ קרובים מפי עצמו פטורין משבועת העדות אפי' אם קיבל עליו הנתבע עדותו של קרוב וע' חידושי רשב"א ל"ה א' גירסתו בירושלמי כאן) ר' יודן קפודקייא בעי השביע עליו (פי' לעדים כשרין) ה' פעמים מפי עצמו בב"ד מהו שיהיו חייבים על כל אחת ואחת (פי' לר"מ דלמד מפי עצמו בעדות ממקום שבאת מפקדון ותנן בפ"ה מ"ב לענין שבועת הפקדון דחייב על כל או"א) א"ר יוסי ולא מתניתא היא (פ"ה מ"ב) א"ר שמעון מה טעם (פי' למה משביע בפקדון בפני ב"ד חייב על כל או"א) מפני שהוא יכול לחזור ולהודות וכאן הואיל ואין יכול לחזור ולהודות אינו חייב על כל אחת ואחת ר' ירמיה בעי מאחר דר"מ עבד (ומה שבינתיים כפול ומיותר) מפיו בעדות כפיו בפקדון מהו שיקבעם לקרבן בלא תביעה (פי' כדין שבועת הפקדון בפ"ה ה"ב) ייבא כהדא כו'.
מפיו בקרקעות מהו שיהא חייב (פי' דבעדות מפי אחרים חייב כדאיתא לקמן פ"ו ה"ז ובתוספתא פ"ד אבל בפקדון פטור כמבואר בתוספתא שם מהטעם שאין נשבעין על הקרקעות כדתנן בפ"ו מ"ז) מפיו בקנסות מהו שיהא חייב (פי' דמפי אחרים בעדות חייב בקנס כמבואר בפרק זה מ"ז אבל בפקדון פטור מקנס מפני שמודה בקנס פטור כבפ"ה מ"ו) מפיו מהו שיהא חייב קרבן עולה ויורד (פי' כמו מפי אחרים בעדות או מאחר שר"מ סבר ג"ש ממקום שבאת יהא חייב בעדות מפי עצמו אשם קבוע כמו בפקדון מפי עצמו).