שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבועות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ג · הלכה ד
לא סוף דבר סתם אלא אפי' פלוני כו'. — צ"ל: לא סוף דבר אשתו אלא אפי' פלוני (פי' דהא דתנן "קונם אשתי נהנית לי אם אכלתי היום והוא אכל נבילות כו' אשתו אסורה" אין זה אלא משל וה"ה אם אמר קונם פלוני נהנה לי) לא סוף דבר כולל אלא אפי' פורט (פי' אפי' אמר מפורש אם אכלתי היום נבלות וטרפות שקצים ורמשים ונמצא שאכל אשתו אסורה) לא סוף דבר לשעבר (פי' שאמר אם אכלתי היום) אלא אפי' לבא (שאמר בלשון עתיד "אם אוכל היום" ואח"כ אכל נבלות ולא אמרינן שבשעת שבועה לא עלה בדעתו שיאכל נבלות ולא נתכוין על אכילת איסור) לא סוף דבר ר"ע (פי' דאמר בריש פרקין דאכילת כל שהוא חשובה אכילה לעגין שבועה וא"כ י"ל דאם אמר אם אוכל היום נתכוין ג"כ על פחות מכשיעור נבילות וטרפות שאינן אסורין מה"ת ואם אח"כ אכל פחות מכשיעור אשתו אסורה) אלא אפי' רבנין (פי' דסברי דאין אכילה פחות מכזית מ"מ אם אכל כזית מנבלות וטרפות אשתו אסורה) לא סוף דבר נבילות כו' (וע' בבלי כ"ד א' דמעיקרא אכל) כו'.