שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי ראש השנה· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ג · הלכה ד
ומפקד לתלמידוי לא תילפון מיני הדין עובדה כו'. — פי' כעין שאמרו בבבלי פסחים נ"א ב' אני שראיתי את ר"ש בן יוחי שאכל כדי הוא רשב"י לסמוך עליו בפניו ושלא בפניו אתה בפני אכול שלא בפני לא תאכל ע"כ, וה"נ נראה שר' יוחנן ראה לאדם גדול אחד שהתפלל בת"ב כ"ד ולכך סמך עליו גם הוא לעשות כן אבל לא היה זה ברור בידו להורות לאחרים ולפיכך צוה לתלמידיו שלא לעשות כמותו שלא בפניו וע' בבלי פסחים נ"ד ב' שנסתפקו בדעת ר' יוחנן.
מילתיה דר' יוחנן אמרה יחיד בת"ב מתפלל ארבע לא אמר אלא ארבע כו'. — צ"ל: לא אמר אלא עשרים וארבע (פי' שר' יוחנן שצוה לתלמידיו לעיל לא אמר אלא שלא יתפללו כ"ד) הא ארבע לא (פי' דלר' יוחנן שהתפלל בת"ב כ"ד כבתענית צבור ודאי שהתפלל ג"כ בת"ב ארבע תפלות כדין תענית צבור ע' תענית פ"ד דה"א ומדלא צוה ר' יוחנן לתלמידיו שלא יתפללו ארבע ש"מ שהכל מודים שמתפללין בת"ב ארבע תפלות וע' בבלי פסחים נ"ד ב').