אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי ראש השנה· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק א · הלכה א

פרק א

ר' יונה ר' יצחק ב"ר נחמן בשם ר"ח בר יוסף ויחל לבנות בחדש השני כו' תני שמואל ופליג כו'. — צ"ל: ר' יונה ריב"נ בשם ר"ח בר יוסף ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית בחדש זיו הוא החדש השני למלך שלמה על ישראל (מלכים א' ו' א') הקיש שנה הרביעית ליציאת מצרים מה יציאת מצרים אין מונין אלא מניסן אף שנה הרביעית אין מונין אלא מניסן תני שמואל ופליג כו'.

עד כדון בעשה בל"ת מניין ת"ל ובאת שמה והבאתם שמה כו'. — צ"ל: ת"ל ובאת אל המקום (דברים י"ב כ"ו) מה אנן קיימין אם בעשה כו' פסחים בזמנן מהו שיעבור (פי' אם עבר ולא הקריב את הפסח בזמנו בי"ד אם עבר בבל תאחר).

ומתירין לו לעבור ועוד מן הדא ועשית בעשה כו'. — צ"ל: ומתירין לו לעבור. ועשית בעשה כו' (ומה שבינתיים מיותר כי "ועשית בעשה כו'" הוא התחלת ענין בפני עצמו).

[השלמות: פסחים בזמנן מהו שיעבור (פי' אם לא הקריב את הפסח בזמנו אם עובר בבל תאחר?) דלא כן מה אנן אמרין (פי' פשיטא שעובר) כו' שלא תאמר מאחר שאם אבד ונמצא מאחר שכיפרו בו הבעלים גופו קרב שלמים לא יהא עובר לפום כן צריכא אשכח תני פסחים בזמנן עובר בעון קומי ר' זעירא כו'.]

רשאי לקיימו לאחר שנתו עד ט"ו יום א"ר אילא זאת אומרת כו'. — ומה שלא הוכיח ר' אילא כן מדתנן בבכורות רפ"ד נולד לו מום בתוך שנתו רשאי לקיימו כל י"ב חדש לאחר י"ב חדש אינו רשאי לקיימו אלא שלשים יום ע"כ והרי מבואר שיכול לקיימו אחר שנתו שלשים יום? איכא למימר דהתם שהמום נולד לו לאחר שנתו אין בזה איסור מן התורה להשהותו כל עיקר ויכול להשהותו כמה שירצה, אלא שחכמים נתנו שיעור קבוע שלשים יום, וע' בכורות כ"ח א' ובפרש"י שם ובתוד"ה עד.

תיפתר שהיתה עצרת הבאה בחמשה ונולד בששה — צ"ל: שהיתה עצרת בחמשה ונולד בששה.

ואין חטאת העוף מחוסרת זמן אצל אשם. — צ"ל: ואין חטאת מחוסרת זמן אצל אשם (פי' דאף חטאת בהמה של מצורע מחוסרת זמן אצל אשם כדתנן בזבחים צ' ב' כל החטאות שבתורה קודמות לאשמות חוץ מאשם מצורע מפני שהוא בא על הכשר).

כהדא דתני ואל פתח אהל מועד לא הביאו ולא את חליפיו כו'. — צ"ל: כהדא דתני (ספרא פ' צו ומנחות ע"ט ב') והקריב על זבח התודה (ויקרא ז' י"ב) ולא על חילופיה א"ר יונה פירשה לוי בן סיסי קומי רבי באומר הרי עלי עולה והפריש עולה ועברו עליה שני רגלים והוממה והפריש אחרת תחתיה ועבר עליה רגל אחד והקריבה הייתי אומר יהא עובר (פי' על בל תאחר) לפום כן צריך מימר לא תאחר לשלמו ולא חליפיו א"ר יוסי אם באומר הרי עלי מיד הוא עובר (פי' דזה שאמר הרי עלי חייב להקריב נדרו בתוך ג' רגלים משעה שנדר בין שהיא אותה עולה שהפריש תחלה בין שהפריש אחרת לחילופיה) אלא כן אנן קיימין באומר ה"ז עולה ועברו עליה שני רגלים והוממה והביא אחרת תחתיה כו' תצטרף עם הראשונה לשלשה רגלים.

ר' חמא חברהון דרבנן בעי אמר הרי עלי כו'. —אולי צ"ל "ר' חנינה" במקום "ר' חמא" כי ר' חנינה חברהון דרבנן מצוי הרבה בירושלמי, אבל ר' חמא חברהון דרבנן לא מצאתי רק כאן וביבמות פ"ג סוה"א וגם ביוחסין וסה"ד לא הזכירוהו.

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי ראש השנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה