שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי קידושין· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ד · הלכה יא
ר' יעקב בר אחא בשם ר' לעזר לאיש ואשתו נצרכה. — פי' דהא דתני דצריכין לכסות עצמן בכסותן היינו באיש ואשתו וקמ"ל שלא תאמר דאשתו כגופו ואינן צריכין לכסות עצמן אבל בשני אנשים אין צורך לאשמועינן דפשיטא דצריכין הפסק בכסות (וכעין זה בכתובות פ"ג ה"ו דף כ"ז ע"ד לכן צריכא שלא כדרכה ע"ש) וע' בבלי ברכות כ"ד ב'.
ר' יודן בר ישמעאל עבד חד מתניין הכן. — צ"ל: עבר חד מתניין הכן (פי' העביר מלמד משניות אחד ממלאכתו משום שלא היתה אשתו במקומו אלא במקום אחר, וכעין זה בפיאה פ"ח ה"ז "ר' יוסי עבר חד מן תרין אחין").
תני לא ילמד אדם את בנו חמר וגמל וספן קרר קדר כו'. — נ"ל להגיה "ספר" במקום "קרר"; והנה בסדר המשנה שבירושלמי ובבלי ורי"ף ורא"ש לא גרסינן "ספר"(וכן ליתא במסכת סופרים פט"ו ה"י) ושפיר הוסיפה הברייתא "ספר", ולפי נוסח המשנה שבמשניות דאיתא נמי "ספר" הנה שם חסר "קדר" ולפ"ז הוסיפה הברייתא "קדר".
ראית מימיך ארי סבל ארי קייץ. — צ"ל: ארי סבל צבי קייץ (וכ"ה בתוספתא פ"ה ובבלי).