שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי קידושין· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ד · הלכה א
ומבני הכהנים בני חביה בני הקוץ אלה בקשו כו'. — צ"ל: בני הקוץ וגו' אלה בקשו כו'.
ואין מבנות בנות כישראל הם וכר"ש כו'. —צ"ל: ואין מבנות בנות כישראל הם אלא בנתגיירו פחותות מבת ג' שנים ויום אחד (פי' ולעולם בבנות עצמן) וכר"ש דרש"א (לקמן ה"ו) גיורת כו' ויום אחד כשרה לכהונה הרי לא היה בה דעת לטבול בשעה שהטבילו אותה, מכיון שהיא חוזרת כו' כזונה היא אצל הכהונה (פי' ולכך אסרוה בקדשי המקדש אבל מתוך שהיא מותרת לכהונה מותרת בקדשי הגבול).
חרירי על שם וכל הנתינים וגומר. — פי' דכתיב בסיפא בני עבדי שלמה (עזרא ב' נ"ה) וידוע שנשתחררו.
אדון שהיו אומרים אין דין ואין אדון. — צ"ל: אדון ואימר שהיו אומרים כו'.
והעובד את העיר יעבדוהו כתיב. — צ"ל: יעבדוהו יאבידוהו כתיב (וכ"ה בסנהדרין פ"ו ה"ט).
והמה הומתו בימי קציר בראשונים כתיב קציר שעורים. — צ"ל: בראשונים בתחלת קציר שעורים (וכ"ה בסנהדרין שם).
ר' אבהו מפיך לישנא בימי ר' לעזר אמרו כו'. — צ"ל: ר' אבין מפיק לישנא בימי ר' לעזר הקרח אמרו כו' (כן העתיק רמב"ן בחדושי יבמות ע"ח ב', וברור שכן היתה הגירסא גם לפני ר' נסים גאון שכן בבכורות נ"ח א' תוד"ה חוץ כתבו בשמו "שר' אלעזר בן עזריה קרח היה כדאיתא בירושלמי", והוא שר' נסים היה מפרש שאין שום הפרש בין ר' הונא לר' אבין אלא בלשון בלבד כי ר' לעזר בן עזריה הוא עצמו ר' לעזר הקרח. וכעין זה מצינו בערלה פ"א ה"ב ר' יונה מפיק לישגא כו' וגם שם אין הפרש בינו ובין ר' יוסי דלעיל אלא בלשון בלבד כ"ש ברא"פ שם; עוד ביומא פ"ד ה"ג "דמפקין לישנא בעשרה זין", ועוד בכתובות פי"ג ה"ד "מפיק לישנא מחצין דמשח". ובענין זה ביארתי הא דאיתא בב"ד פ"ג סימן י"ג ופס"ח סימן י"ח ר' לוי בשם ר' שמואל בר נחמן מלאכי השרת ע"י שגילו מסטורין של הקב"ה נדחו ממחיצתם מאה ושלשים ושמונה שנה ר' תנחומא מפיק לישנא קלה ע"כ ונדחקו המפרשים בזה וברור שיש להגיה שם "מפיק לישנא קל"ח", ואין שום הפרש בין ר' תנחומא לר' לוי אלא שר' תנחומא קיצר ונתן סימן באותיות. ומנין זה הוא משנת הפיכת סדום עד חלום הסולם של יעקב דכתיב מלאכי אלקים עולים ויורדים בו, והן שנה אחת טרם שנולד יצחק ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם ויעקב היה בן ע"ז שנה כשיצא מבאר שבע ללכת חרנה כדאיתא בב"ר פס"ח סימן ה', וכעין זה מצינו עוד לר' תנחומא שנתן סימן באותיות בתנחומא החדש סו"פ ויצא דכן איתא שם וכמה כלבים של צאן היו לו ליעקב א"ר אבא בר כהנא שלש מאות ותשעה א"ר תנחומא מנין קבז"ר).