שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי פסחים· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ח · הלכה ד
ריב"א בשם ר"ז מתניתא אמרה כן ואם ימעט הבית כו,. — צ"ל: מתניתא לא אמרה כן ואם ימעט הבית כו' אחד מבני חבורה הראשונה אבל לא אחד מבני חבורה השנייה (ע' תוספתא פ"ז ובבלי צ"ט א') דברי ר' יודה כו' מה נפק מביניהון הפריש פסח סתם ונמנה אחר עמו ומשך ידו הימנו (פי' זה שהפריש אותו בראשונה) על דעתיה דרב חונה (פי' אליבא דר' יהודה) כשר כו' ע"ד דרב חונה הקדש יחיד הוא (פי' דלר' חונה הפרישו סתם כל מי שיבא מנוייו הם לפיכך הפריש סתם ומנה אחר עמו יכול הוא הראשון למשוך את ידו הימנו אף לר' יהודה שהשני כמנוי עליו מתחילה) כו' ע"ד דר"ז הקדש שותפין הוא (פי' דלר"ז אליבא דר' יהודה אין הראשון שהפרישו יכול למשוך את ידו הימנו באופן שלא יהיה שותף כל עיקר ואם עבר ומשך את ידו הימנו אינו מועיל אלא לפוסלו) כו' נמנו עליו מאה בני אדם כאחת אם יש כזית לכל או"א כשר ואם לאו פסול נמנו עליו מאה בני אדם זה אחר זה ע"ד דר' חונה אם יש כזית לכל או"א (ונשמט ע"י הסופר מן "אם יש" כו' עד "אם יש" כו') כשר ואם לאו פסול ע"ד דר"ז עד מקום שיש כזית לכל או"א מהם כשר והשאר חייבים בפ"ש ותני כן (תוספתא פ"ז) נמנו עליו כו' לכל או"א כשר והשאר צריכים לעשות פ"ש.