אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי פסחים· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ז · הלכה יג

הלכה יב

יחיד שהוציא כזית חוץ לחבורה מפני שבני חבורתו ראויים לימשך כו'. — צ"ל: יחיד שהוציא כזית חוץ לחבורתו לר"ש מפני שבני חבורתו ראויים לימשך אצלו (פי' אף לכתחילה) נפטר מל"ת כו' אפי' כרבנן מפני שבני חבורתו ראויים לימשך אצלו יפטרו מל"ת (פי' ולעיל איתא הוציא אחד כזית חייב) מ"מ אינן עוברין בעשה (דלעיל איתא דלרבנן אם ימשכו אצלו עוברין בעשה לכן אין חוששין שמא יעברו על העשה וימשכו אצל היחיד אבל אם שנים שלשה הוציאו כזית יש לחוש שימשכו בני חבורתן אצלן אף שעוברין בעשה כדי שיפטרו אלו מל"ת ורובן יעשו כן לכך אלו שהוציאו פטורין) שמש שאכל כזית כו'.

ואם לאו נותנין לו חלקו ואוכל במקומו תמן אמר דר"ש היא כו'. —צ"ל: תמן אמרין דר' יהודה היא (וכ"ה בבבלי פ"ו א' וביאור זה דלר"ש דהאוכל אוכל בשני מקומות יכול השמש לילך אצלם ולאכול עמהם במקומם) ולא שמיעין דא"ר הילא כו' בתחילה שהן חולקין (פי' דטרם שהתחילו לאכול יכול כל אחד ליקח חלקו ולאכול בבית מיוחד) בסוף שאינן חולקין (פי' שאם כבר התחילו לאכול אפי' ר"ש מודה שאינן רשאין ליקח כ"א חלקו ולאכול במקום אחר) מה פליגין בשהיו יושבין ואוכלין ופקעה עליהן הקורה כו' (פי' וה"נ בשמש שהתחיל לאכול ולא פקעה עליו הקורה אינו רשאי עוד לאכול במקום אחר אפי' לר"ש).

התחילו אלו ונטמו אלו זכו טהורין כו'. — פי' בחלקו את הפסח לשתי חבורות בבית אחד.

אבל התחילו אילו וניטמא אחד מהן כו'. — צ"ל: אבל התחילו אילו ואילו (פי' דשתי החבורות התחילו לאכול) ונטמאה אחת מהן לא זכו טהורין בחלקן של טמאין (פי' שאין מוציאין מחבורה לחבורה).

יחיד מפשיט ידו בכל הבית ואין חבורה מפשטת ידה בכל הבית והא תנינן כו'. — צ"ל: יחיד מפשיט ידו בכל הבית (פי' שאם חבורה אחת בלבד אוכלת בכל הבית הזה מותר ליחיד לאכול חלקו בכל מקום שירצה והכי תניא בתוספתא סופ"ו אין שם אלא חבורה אחת אוכל בכל הבית ואינו חושש) ואין חבורה מפשטת ידה בכל הבית (פי' שאם שתי חבורות אוכלות בבית אחד אין יחיד רשאי לפרוש עצמו מחבורתו שלא יחשדו אותו שהוא אוכל בשתי חבורות) דתנינן שתי חבורות כו' והא תנינן המיחם באמצע (פי' סמיך אסיפא דתנן וכשהשמש עומד למזוג כו' עד שמגיע אצל חבורתו, והרי שמש זה מותר לפשוט ידו גם לחבורה שאינה שלו) מקום השמש מוכיח עליו ששם הוא חבורתו (פי' מאחר שמחזיר פניו לחבורה שלו הרי זה מוכיח שאין בדעתו לאכול עם החבורה האחרת) והא תנינן הכלה הופכת פניה ואוכלת (פי' אפי' בשתי חבורות כמו ברישא והרי היא הופכת פניה מבני חבורתה) כו'.

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה