שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי פסחים· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ה · הלכה ב
א"ל ר' יוסי מעתה אפי' הקטר אימורין ת"ל וכפר כו'. — מכאן מוכח דשיטת הירושלמי הוא שדין שינוי בעלים הוא בשחיטה קבלה והולכה שחשב בעבודת אלו עצמן ולא חשב על מנת לזרוק שלא לשם בעלים, וזה דלא כשיטת הבבלי.
א"ר יוסי מן תרתין מילין לא דמיא מחשבת פיגול למחשבת פסול אילו שחטו לשמו כו'. — צ"ל: אילו שחטו לשפוך שיריו למחר שמא אינו פיגול שחטו לשמו לשפוך שיריו שלא לשמו כשר אילו שחטו היום להקטיר אימוריו למחר שמא אינו פיגול שחטו לשמו כו'.
ר' חנניה אמר קומי ר' מנא בשם ר' יודן טעמא דר' יוחנן כל שאילו יבוא לאותה העבודה ואינו מחשב כו'. — צ"ל: כל שאילו יבוא לאותה העבודה והוא מחשב לה (פי' שמחשבתו מועלת לפסול אף הזבח) מחשב הוא מעבודה אחרת לה אילו שחטו לשמו וזרק דמו שלא לשמו שמא אינו פסול שחטו לשמו לזרוק דמו שלא לשמו פסול א"ל ר' מנא הרי אילן שחטו לקבל דמו למחר שמא אינו כשר (פי' שאין מחשבת פיגול מועלת אלא במחשב על אכילת אדם או אכילת מזבח) ובשעת קבלה מחשב הוא הרי כל שאילו יבוא ולאותה העבודה והוא מחשב לה אינו מחשב מעבודה אחדת לה אילו שחטו לשמן להקטיר אימוריו למחר שמא אינו פיגול ובשעת הקטרה אינו מחשב הרי כל שאילו יבוא לאותה העבודה ואינו מחשב לה מחשב מעבודה אחרת לה.
ר' בון בר חייא בשם שמואל בר אבא מכיון שאין לו שם כו'. — צ"ל: ר' בון ב"ח בשם שמעון בר אבא (ע' מ"ש בברכות פ"ב ה"ז) מכיון שאין לו שם נעשה שוחטו לשמו ושלא לשמו כשוחטו בשתיקה והוא כשר א"ל כו' משעה ראשונה כשוחטו לשמו ושלא לשמו ויהא כשר (פי' בשאר ימות השנה ולעיל אמרינן דלרשב"ל פסול, ומלת "בשתיקה" נשתרבבה כאן מלפני זה בשקלים פ"ב ה"ה ליתא).