שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי פסחים· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק א · הלכה א
כד הוינן ערקין באילין בוטיתא דסדרא רבא. — פי' סדרא רבא הוא בית הכנסת הגדול והיה בטבריא (כדמוכח בשבת פ"ו ה"ב דף ח' ע"א וכן מפורש בכ"ר פל"א וכ"ש בכלאים פ"ט ה"ד, עמ' 62) ור' הונא זה שבא"י היה תלמידם של ר' ירמיה ור' יוסי והיה בזמן ר' מנא שהיה גם הוא תלמידו של ר' יוסי. וע"ל פ"ד ה"ט (עמ' 222) דהוכחתי שבזמן ר' מנא היו הרומיים מעלילין על בני ציפורי ורודפים אחריהם להורגם וכפי הנראה היה ר' הונא מבני צפורי וברח לטבריא והתחבא במחילות שהיו תחת הסדרא רבא.
והעלייה וגג הבד וגג המגדל. — צ"ל: והעלייה וגג הבית וגג המגדל (וכ"ה בתוספתא פ"א).
שהיו שניהן סמוכין לכותל אחד למעלה מעשרה ואחד למטה מעשרה. — צ"ל: אחד למעלה מעשרה ואחד למטה משלשה (פי' אבל האמצעיים משלשה ועד עשרה נוחין לתשמיש וצריכין בדיקה).
הדא דתימר בגבוהין ג' טפחים כו'. — צ"ל: הדא דתימר בגבוהין עשרה טפחים אבל אם אינן גבוהין עשרה טפחים כחורין הם (פי' וחורין אמצעיים מג' ועד עשרה חוששין להן שמא נשתמשו בהן חמץ כמו שביארנו).
יש חצר שהוא כמבוי (פי' ומרתף שבו אינו צריך בדיקה כאוצר) ומבוי שהוא כחצר (פי' ומרתף שבו צריך בדיקה וכעין זה יש בכתובות פ"ז ה"ז דף ל"א ע"ב בענין יוצאת ודאשה פרועה).
הדא דתימר במחוללות. — צ"ל: במחולחלות (ע' אהלות פ"ט מ"ג בד"א במחולחלת היתה כו' אפוצה).