אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי פאה· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ח · הלכה ב

פרק ח

[השלמות: שאין אדם עושה בדבר ערוה. — גירסת הגר"א: שאין אדם עושה מצוה בדבר עבירה, ופירושו דאף כרבנן דסברי דאפשר שהפריש מע"ש ולא הפריש מעשר ראשון מ"מ כשנתן מעשר עני מודים דודאי הפריש מעשר ראשון דנותן לעני מצוה קעביד ואין עושה מצוה בדבר עבירה אבל מע"ש שהוא לעצמו אין זה אצלו מצוה כל כך.]

נאמן בן לוי לומר מעשר ברור הוא לפוטרו מן השני אבל באומר כו'. — צ"ל: לפוטרו מן השני באומר ניתן לי אבל באומר משלי הן (פי' לוי עם הארץ שאמר מעשר ראשון זה הוא מתבואה שלו) אינו נאמן (ספר ניר).

כיני מתניתא אינן נאמנין אלא על דבר שכן דרך בני אדם נוהגין כן. — צ"ל: דרך בני אדם נותנין כן (כ"ה נוסח ר"ש), וביאורו דנאמן הוא על חטים ושעורים וכיוצא בהן שכן הן ניתנין בלקט שכחה פיאה ומעשרות, אבל אינן נאמנין על קמח ופת שכבר נשתנו מכפי שניתנו לו וכן אינו נאמן על חטים ושעורים אם הוא עצמו אומר שלא ניתנו לו אלא שהן מעשר ראשון מתבואה שלו וכר' בון בר' חייא.

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי פאה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה