שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי פאה· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ז · הלכה ז
[השלמות: צריכה לרבנין. — פי' מ"מ מספקא לרבנן אם מותרין בפירות והדר מיבעיא במקדיש שדה אילן אם שייר בגידולין הנמצאין עתה באילנות דהא דגידולי הקדש אסורין אינו אלא בגידולין הבאין לאחר מכאן שגדלו בשדה הקדש. והא דתנן במעילה י"ג א' בהקדיש אילן מלא פירות מועלין במה שבתוכו י"ל דהיינו בהקדיש הפירות בפירוש ומשום סיפא תני לה ע"ש.]
ר' חייא בר אבא בעא קומי ר' מנא. — בכ"י רומי הנוסח: ר' חייא בר אדא בעא קומי ר' מנא (וכן עיקר שר' חייא בר אדא היה תלמיד ר' מנא ושאל ממנו הרבה פעמים כמו בדמאי פ"ב ה"א דף כ"ב ע"ג ובמע"ש פ"ג ה"ח ועו"ש פ"ד ה"ב ומעשרות פ"ד ה"ה. אבל ר' חייא בר אבא היה תלמיד ר' יוחנן ורבו של ר' זעירא ור' זעירא היה רבו של ר' יונה שהיה אבי ר' מנא כנודע והחילוף בין ר' חייא בר אבא ור' חייא בר אדא מצוי הרבה בירושלמי כמו במעשרות פ"א ה"א ושבת פ"א ד"ב ע"ג.
ודע שהרב ר' יצחק אייזיק הלוי בספרו דורות הראשונים ח"ב פ"ג עמוד 26 הוכיח מזה שר' חייא בר אבא בעא קומי ר' מנא שהיה עוד ר' מנא אחד קדמון בירושלמי לבד ר' מנא בנו של ר' יונה ואין זה כלום שכבר כתבנו שבכ"מ שמצינו כזאת יש להגיה ר' חייא בר אדא במקום ר' חייא בר אבא. סוף דבר אין בירושלמי ר' מנא סתם אלא אחד בלבד והוא בנו של ר' יונה, אבל בבבלי יש ג"כ ר' מני סתם קדמון ולפי דעתי הוא ר' מנא בר תנחום דירושלמי כי זה שאמר ר' אסי בשם ר' מני בבבלי קידושין י"ג א' איתא בירושלמי שם פ"א ה"ה וכן בעירובין פ"ו ה"ג ר' יסא בשם ר' מנא בר תנחום, וכפי הנודע ר' יסא דירושלמי הוא עצמו ר' אסי דבבלי ולפעמים הוא מכונה בירושלמי ר' איסי כמו בתרומות פ"ה ה"ז ר' איסי בשם ר' מנא בר תנחום, והארכנו בשביעית פ"ה ה"ט ע"ש.
א"ר מתנייא ולמה לי נן כיי דמר ר' יוחנן דברי ר' יוסי כו'. —צ"ל: ולמה לי נן פתרין לה [וכ"ה בפסחים פ"ד, ל"א ע"ב] כיי דא"ר יוחנן דברי ר' יוסי מפני שקדם נדרו להבקירו וכא מפני שקדם הקדישו להפקר תורה (פי' אלעיל קאי שהקשו מעתה אפי' לא נודעו העוללות יהיו העוללות של עניים וע"ז משני דמשום שקדם הקדישו להפקר תורה מש"ה אין העוללות לעניים).