שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי פאה· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ז · הלכה ה
ודכוותה אין נטע רבעי בשביעית מעתה אל יהא לו קדושה כו'. — יש להפך הגירסא וכצ"ל: ודכוותה אין נטע רבעי בשביעית (פי' דקס"ד דלב"ש אין נטע רבעי בשביעית כל עיקר ולמטה דחי לה) תני רשב"ג אחד שביעית וא' שאר שני שבוע בש"א אין לו חומש ואין לו ביעור על דעתיה דהדין תנייה כו' כקודש שקורין עליו את ההלל (פי' כביכורים שקורין עליו ארמי אובד אבי) ויהא חייב בביעור (פי' כבכורים) ב"ש כר"ש דר"ש פוטר מן הביעור ויהא מותר לאונן (פי' כבכורים לר"ש דמותרין לאונן) תני קדש מגיד שהוא אסור לאונן ויפדה במחובר לקרקע (פי' דבכורים קדש במחובר כדתנן בביכורים פ"ב מ"ד והמפרשים נדחקו לפרש גירסא שלפנינו).
א"ר לעזר כיני מתניתא אין לגוי כרם רבעי כל עיקר. — צ"ל: אין לגוי כרם רבעי בסוריא כל עיקר (כ"ה בהגהות הגר"א ופירוש "כל עיקר" אפי' אם הפריש אינו קדוש וכ"ז בסוריא אבל בא"י אם קבעו הגוי לרבעי ה"ז קדוש כדין תרומה בא"י לר' יהודה וכ"כ הר"ש בתרומות סופ"ג). [ועי' רשב"א ב"ק ס"ט א'].
שמואל בר אבא בעי. —צ"ל: שמעון בר אבא בעי (עי' מ"ש בברכות פ"ב ה"ז, לעיל עמ' 8).
ר' יוסי ב"ר יודה ר' לעזר בר"ש אומר. —צ"ל: ור' לעזר בר"ש אומרים.
א"ר יוסי והוא בשיטת בנו. — צ"ל: והוא לא בשיטת בנו.
א"ר מנא אלו נאמר כב"ש. — צ"ל: או נאמר כב"ש.
שהוא מחייב בפרט מהו שתהא חייבת בחלה. — צ"ל: שהוא מחייב בחלה מהו שתהא חייבת בפרט (כן הגיה הגר"א במע"ש פ"ה).
א"ל ולא ר' יודה היא וסברינן מימר כל הדא הלכתא ר' יודה כב"ש. — צ"ל: א"ל ולא ב"ש היא וסברינן מימר כל הדא הלכתא ב"ש כר' יודה.