אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי פאה· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ה · הלכה ב

הלכה א

[השלמות: מתניתא פליגא על ר' הושעיא שיבולת של קציר כו'. — פי' מסיפא מקשה שאם אינה נקצרת עם הקמה היא של עניים וכי א"א שיכול לפשוט ידו וליטלה.]

דבר שהוא ראוי להציל ושכחו מהו שיעשה שכחה כו'. — צ"ל: דבר שהוא ראוי להציל ונטלו (פי' שנטלו טרם שנזכר בזה ששכח) מהו שיעשה שכחה כו' נטל את החמישי ה"ז שכחה ואית תניי תני אם שחה (פי' ששחה עצמו כדי ליטול את החמישי ועדיין לא נטלו ונזכר ברביעי מ"מ ה"ז שכחה מאחר שבשעה ששחה כדי ליטול את החמישי עדיין היה שכוח מרביעי) ליטול החמישי כו' כשיש שם ששי מ"ד אם שחה ליטול את החמישי בשאין שם ששי אם עד שלא נטל את החמישי לא כבר נראה לו הרביעי לידון כשורה (פי' דשורה נקרא כשהן ג' וכאן הרי יש ג' רביעי חמישי וששי שהן שורה כלקמן פ"ו סוה"א ואלו היה שוכח את שלשתן אין זה שכחה כבפ"ו מ"ד והרי חמישי וששי ראויין להציל את הרביעי ומ"מ אם נטל את החמישי ה"ז שכחה) הדא אמרה כו' (וע' ר"ש פ"ו מ"ד שנדחק בזה, והרמב"ם בפ"ה ה"ו ממ"ע כתב כפי נוסח שלנו משישהא כדי ליטול החמישי כו' אבל לא משמע כן מלשון הירושלמי "אם שהא ליטול" ולא אמר "כדי ליטול") ראוי להציל ונטלו הרי הוא שכחה.

דבר שאינו ראוי להציל ושכחו מהו שיעשה שכחה. — צ"ל: דבר שהוא ראוי להציל ושכחו (פי' אף את המציל) מהו שיעשה שכחה נשמעינה מן הדא (פ"ו מ"ח) סאה תבואה עקורה וסאה שאינה עקודה אינה מצטרפת ותציל שאינה עקורה את העקורה (פי' שאינה עקורה היא קמה וקמה מצלת את העומרין, שם מ"ז) הדא אמרה דבר שהוא ראוי להציל כו' (שערי ירושלמי).

[השלמות: א"ר יוסי הדא דרבי בא כו' ומעשי שיבולת אחת ונותן לו. — פי' מכלל דרבנן סברי שאינו צריך לזכות. ה"א (י"ט ע"ב) א"ר אבין בר חייא (הדא דאמרה) הבקר לעניים כו'. המוקף מיותר.]

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי פאה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה