שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי פאה· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ג · הלכה א
[השלמות: אי במרווחין אף ב"ש מודין כו'. — כן גירסת הראב"ד בפ"ג ה"ט ממ"ע וגירסת הרמב"ם להיפך, ולגירסת הראב"ד צ"ל להלן: ב"ש עבדין לון כרצופין וביה עבדין לון כמרווחין.]
עד כדון בשהיה יבש מיכן ומיכן ולח באמצע כו'. — פי' דלשון מנמר משמע דעושה לפחות ב' קרחות והיינו בקוצר היבש מכאן ומכאן אבל בקוצר בקרחה אחת בלבד מבעייא ליה אם מפריש מן הלח שבצד זה על הלח שבצד זה.