אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי ערלה· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ג · הלכה א

פרק ג

א"ר אבהו קיימתיה בגיד הנשה של נבילה. — צ"ל: קיימתיה שכן כבר הותר בגיד הנשה של נבילה (פי' דכתיב בנבילה או מכור לנכרי דהיינו היא וגידה שהגיד נמי מותר בהנאה וה"ה גיד של כשירה דמותר בהנאה).

מוכין(כצ"ל) שצבעו צריכא. — פי' שידוע שאין שום הפרש בין מוכין צבועין למוכין שאינן צבועין ומחיר שניהן שוה ואין לו הנאה מצבע שלהן לכן אפשר שהן מותרין אם צבען בקליפה או דילמא מאחר שזה רצה בצביעתן ויש לו הנאה מזה הרי הן אסורין.

בגד גדול שצבעו ע"מ לחותכו מה את עביד לה כו'. — צ"ל: שצבעו ע"מ לעשותו מוכין מה את עביד לה כמוסגר (פי' שבגד המוסגר שקצצו ועשאו מוכין טהור כדתנן בנגעים סופי"א דאף שבגד מוסגר טמא מ"מ המוכין שנעשו ממנו טהורין וה"נ אף שבגד שצבעו בקליפי ערלה אסור בהנאה אם קצצו ועשאו מוכין שאז אין לו שום הנאה מצביעתן הרי הן מותרין) או כמוחלט.

צבעו וחזר וצבעו הקדיח נאמר אם היה צריכה לצביעה הראשונה אסור כו'. — צ"ל: אם היה צריך לצביעה שנייה מותר (פי' דמאחר שבצביעה ראשונה עוד לא נגמרה מלאכתו וצריך לצובעו פעם שנית ובשנית הרי הקדיח וקילקל לכן מותר) ואם לאו אסור (פי' שכבר נצבע הבגד בצביעה ראשונה ונאסר בה ומה שחזר וקילקל אין זה מתירו) צבעו בקליפי אגוז של חולין וחזר וצבעו בקליפי אגוז של ערלה ונפגם מ"ד נותן טעם לפגם מותר אוף הכא מותר ומ"ד נ"ט לפגם אסור אוף הכא אסור בגד שצבעו בקליפי אגוז של ערלה שנתערב בבגדים שצבען בקליפי אגוז של חולין ייבא כהדא עיגולי דבילה הגדולים כו' כיני מתניתא כו' והקטנים מעלין את הגדולים במניין תמן ראוי הוא לחותכן ברם הכא אינו ראוי לחותכן (פי' שהמחתך את הבגד ה"ז מקלקלו) א"ר יוסי בר"ב מה דמי לה בגד גדול שצבעו ע"מ לחתכו מיעבדיניה דורדסין (פי' נעלי רגל ע' סוף כלאים, וערוך ערך דרדסין פירש מין מנעלים) בגד שצבעו בקליפי אגוז של ערלה שנתערב בבגדים שצבען בקליפי אגוז של חולין מין אחר ייבא כהדה ר' יהושע אומר תאנים שחורות כו' מעלות את השחורות תמן מין במינו (פי' דבין שחורות ובין לבנות מין תאנים הן וגם טעמן שוה לפיכך הן כמין במינו) ברם הכא מין בשאינו מינו (פי' דזה צבע אדום וזה צבע שחור והן מין בשאינו מינו ואע"פ ששניהן צבועין בקליפי אגוז דהולכין אחר המראה ואין דעת כל אדם שוה דזה רוצה במראה אדום וזה רוצה במראה שחור ולפיכך הן בטלין בששים ולא כמין במינו דצריך מאתים) א"ר יוחנן סממנין בסממנין בטלין במאתים מי צבעים במי צבעים בטלין ברוב (פי' דאמרינן סלק את מינו שהוא הצבע כמו שאינו ושאינו מינו דהיינו המים רבין על צבע הערלה ומבטלין אותו וכעין דאיתא למעלה פ"ב ה"ז).

מתניתא פליגא על ר' בא בר ממל תבשיל שבישלו בקליפי ערלה ידלק (פי' ובסיפא תנן נתערב באחרים יעלו באחד ומאתים וחזינן דהניית ערלה צריך ר"א) פתר לה קדירה בקדירות (כפירוש הר"נ בשו"ת שלו סימן ע' דנתערב באחרים אקדירה קאי וטעמא משום שיש שבח עצים בקדירה כדמסקינן בפסחים כ"ז א' כוסות וצלוחיות אסירי משום דיש שבח עצים בפת 1)) אמר ר' יוסי מיסבור סבר ר' בא בר ממל שמותר לעשות כן בתחילה (פי' וכי סבר ר' בא בר ממל דהניית ערלה שנתבטלה ברוב מותרת לכתחילה, ולפ"ז יש להקשות עליו מהא דתנן בתבשיל שנתערב באחרים יעלה באחד ומאתים) לא לשעבר (פי' שאין ר' בא בר ממל מתיר לכתחילה אלא שאם עבר וצבע במי התערובות את הבגד ה"ז מותר ליהנות מן הבגד וכן במי צבע של ערלה שאינו ראוי לצביעה מפני מיעוט הצבע שבו ואח"כ נפל בו צבע של היתר ונעשו ראויין לצביעה מותר לצבוע בו שזה ג"כ כדיעבד דמי מאחר שמי צבע הערלה לא היו ראויין מתחילה לצביעה) מיי כדון כו'.

א"ר חגיי כד נחתית מן אילפא שמעית קליה דר' יעקב בר אחא יתיב מתני כו'. — אע"פ שגם נוסח הראשונים כן (ע"ז מ"ט ב' תוד"ה ארג ובר"נ שם) מ"מ נראה שיש להפך הגירסא וכצ"ל: א"ר יעקב בר אחא כד נחתית מן אילפא שמעית קליה דר' חגיי יתיב מתני כו' א"ר יעקב בר אחא חגיי קשתיה כו'.

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי ערלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה