אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי עירובין· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ה · הלכה ח

הלכה ז

ר"מ אומר עיקר עירוב בככר בנותן עירובו בקרפף כו'. — צ"ל: עיקר עירוב בככר כנותן עירובו בקרפף כו' ר' יודה אומר עיקר עירוב ברגליו כאומר תקנה לי שביתה בקרפף כו'.

הדא אמרה אפי' ראויה לדיורין א"ר יצחק ב"ר אלעזר הדא אמרה עיר כו'. — יש להחליף ולהגיה וכצ"ל: הדא אמרה אפי' ראויה לדיורין ר' אחא בשם ר' חיננא אם היתה גגה של מערה ארבעת אלפים אמה חסר אחת (ע' בבלי מ"ד ב') מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה, ע"ג חומה (פי' שחומה מקיפה לעיר וכותל החומה רחב ומהלכין עליו והחומה היתה מוקפת לדירה) אפי' כמה מותר ואם היה גגה של מערה ששת אלפים אמה חסר אחת מהלך את כולה ע"י עירוב (פי' דכשמניח עירוב על גגה רחוק מפתח אחד אלפים אמה ה"ז הולך דרך פתח זה ארבעת אלפים אמה וכן הוא יכול להלוך דרך פתח השני על הגג אלפים אמה והרי תחומיו משני צדדין מובלעין כאמה אחת ולפיכך מותר הוא להלוך את כל הגג לפחות דרך פתח ראשון אבל אסור לו לילך משני פתחי המערה ולהלאה אפי' אמה אחת בארץ שבעירוב שהניח על הגג ה"ז מפסיד למטה, וזה שנוסף לפנינו כאן "וחוצה לו" יש למוחקו ונשתרבב מלמעלה כדרך הירושלמי) א"ר יצחק ב"ר אלעזר הדא אמרה עיר שיש לה שני פתחים (פי' דהיינו עיר העשויה כקשת דלעיל דף כ"ב רע"ג) אם יש כו' סנדלוי הכא הוא אתי בדא ונסי לון כו' אתי בדא ונסי לון מה בין אתא בדא ומה בין אתא בדא מרוח אחת אסור משתי רוחות מותר (ע' ביאורו למעלה שם, עמ' 200) אחורי הגגין מה הן ר' יוסי בשם ר' יעקב כו'.

אחורי הגגין מטלטלין בהן אפי' כור אפי' כוריים ר"מ אומר כו'. — צ"ל: אחורי הגגים (נ"ל דהיינו רחבה שאחורי הבתים שבבבלי כ"ד א' ע"ש) מטלטלין בהן אפי' כור אפי' כוריים רב אמר מטלטלין בהן עד בית סאתים א"ר יוסי בר"ב מילתיה דרב פליגא עלוי (פי' דפליגא דרב אדידיה) דתנינן כו' היא אחורי הגגים היא גגים עצמן.

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה