שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי עירובין· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ה · הלכה א
ר' יוחנן בשם ר' הושעיה מוסיפין לה אבר כו'. — צ"ל: ר' יוחנן אמר קומי ר' הושעיה מוסיפין לה אבר תלה עינוי ואסתכל ביה (פי' שר' יוחנן הסתכל בפני ר' הושעיה לדעת אם הוא מסכים לפירושו) א"ל למה את מסתכל בי צריך לך שתיק לך (פי' אם אתה צריך אלי ללמוד ממני היה לך לשתוק ולשאול הפירוש ממני) לא צריך לך הפליג לך (פי' היה לך להפליג ממני ולא לישב אצלי וע' הנוסח בסנהדרין פי"א ה"ו).
והלא אליהו טירונין לנביאים היה. — צ"ל: והלא אליהו טירונין לנביאות היה (פי' טירון בלשון רומית הוא איש שאינו רגיל במלאכתו ועדיין בתחלת לימודו כ"כ במוסף הערוך ערך טרן ב' וכעין זה בשמות רבה פ"ג בשעה שנגלה הקב"ה למשה טירון היה משה לנבואה וע"ש בהגהות הרד"ל).
א"ר יוסה לר' יסא בר אחא לא מסתברא כו'. — צ"ל: א"ר יוסי לר' יעקב בר אחא כו' (וכעין זה בסוף הפרק ר' יוסה בשם ר' יעקב בר אחא ובשקלים פ"ח ה"ד דף נ' רע"ד א"ר יוסי לר' יעקב בר אחא).
א"ר אחא סבר ר' שמואל אין יתן סנדלוי הכא כו'. — צ"ל: א"ר אחא אסברי ר' שמואל (וכעין זה בסוף הפרק וכן בפ"ו דף כ"ג ע"ד) אין יתן סנדלוי הכא (פי' הרחק אלפים אמה פחות משהו מצד ימין באופן שאינו יכול לילך מצד שמאל ליקח את סנדליו מפני שהן רחוקין יותר מאלפים אמה) הוא אתי בדא (פי' מצד ימין) ונסי לון ואין יתן סנדלוי הכא (פי' הרחק אלפים אמה מצד שמאל) הוא אתי בדא ונסי לון מן כאן אתי בדא ומן כאן אתי בדא מרוח אחת אסור משתי רוחות מותר (פי' בתמיה מאחד שיכול לקחתן משתי רוחות דהיינו פעמים מצד ימין ופעמים מצד שמאל אין סברא שיהא אסור מצד אחד אלא אפי' אם הניחן רחוק אמה אחת מצד ימין מותר לו לילך מצד שמאל ארבעת אלפים אמה פחות שתי אמות ולקחתן אבל אם יש בין שני ראשי הקשת ד' אלפים אמה מכוונות אם יניח סנדליו באמצע בכל אופן אינו יכול לקחתם שבכל צד שילך ימצא מקצת סנדליו חוץ לתחום) כו' ויש בה חריץ עמוק עשרה ורחב ד' את רואה אותו כמפולש (פי' דחריץ עמוק עשרה ורחב ד' העובר באמצעה של עיר מראשה לסופה חולק אותה לשני חלקים וזה שדר מצד אחד מודד אלפים אמה מסוף מחציתו ואע"פ שמחציתו השניה סמוכה בתוך שבעים אמה ושיריים אינה מצטרפת) אם לאו רואין אותו כאלו מלא עפר וצרורות (פי' וכל אחד מודד אלפים אמה מסוף מחציתו השניה) ר' בא אמי בר יחזקאל כו'.
האיך היו יוצאין לבית מדרשו של משה משה עשה כו'. — צ"ל: האיך היו יוצאין לבית מדרשו של משה א"ר יוסי מכיון שהיו חונין כו' (ומה שבינתיים מיותר ונכפל בטעות משורה ד' שלמטה).
תני בשם ר' יודה אף זיזיה וכתליה היו נמדדין עמה. — פי' זיזים וכתלים של הנפש שיש בו בית דירה כן מוכח בתוספתא פ"ד.