שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי עירובין· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ד · הלכה א
א"ר אלעזר ותנינן אסא בן עקיבה אומר כו'. — צ"ל: א"ר אלעזר ותני כן איסי בן עקיבה.
[השלמות: ולכן מה נן אמרין כו'. — צ"ל: דלכן מה נן אמרין כו'.]
אין תימר תחום הן אין נותנין לו ארבע אמות משני מקומות. — פי' אף שמותר לטלטל בתוך ד' אמות מ"מ זה שיצא חוץ לתחומו שיש לו שם ד' אמות אסור לזרוק חוץ לד' אמות שלו אף כשעומד אצל הגבול מד' אמות שלו ואינו זורק אלא אמה אחת או פחות, מפני שד' אמות שלו דינן כתחום ואסור להוציא חפץ חוץ מתחום הבעלים כדתנן בביצה פ"ה מ"ג.
דתני פירות שיצאו לרה"ר וחזרו שוגג יאכלו כו'. — צ"ל: פירות שיצאו חוץ לתחום שוגג יאכלו מזיד לא יאכלו (כגירסת ק"ע) כו' ותייא דר' נחמיה כר' יהודה דתני (תוספתא שבת פ"ג) המבשל בשבת בשוגג יאכל מזיד לא יאכל דברי ר"מ ר' יהודה אומר שוגג יאכל למוצאי שבת (פי' ור"נ דאומר דפירות שיצאו חוץ לתחום אפי' שוגג לא יאכלו סבר כר' יהודה דאמר נמי במבשל בשבת אפי' שוגג לא יאכלו בשבת).
ואפי' כר"ג וכר"א ב"ע פליגין קל הוא מי שקנח כו'. — צ"ל: ואפי' כר"ג וכראב"ע פליגין (פי' שר' חונא דאמר בזה שקנה לו שביתה והקיפוהו מחיצות שאין מחיצה מועלת כלום אמר כן אפי' לר"ג וראב"ע שאין זה דומה למי שהוציאוהו חוץ לתחום ונתנוהו במקום שיש לו מחיצות דמהלך את כולו וכמו שמבאר למטה) קל הוא מי שלא קנה לו שביתה ממי שקנה לו שביתה (פי' דמי שקנה לו שביתה במקום שאין בו מחיצות אף שהקיפוהו אח"כ במחיצות שוב אין מועילות לו אבל אם הוציאו אותו בשבת למקום המוקף מחיצות המחיצות מועילות לו).
ר' יהודה אמר לה מן דיעה מחלוקת ר' הונא וחייא בר רב. — פי' דלחייא בר רב דלעיל ה"נ מטלטל בכל הדיר ע"י זריקה.
ר' זעירא רב חונא בשם רב מה שרצו ר' יהושע כו'. —צ"ל: בשם רב ממה שרצו ר' יהושע כו' שהלכה כר"ג וראב"ע בספינה ר' בא בשם רחב"א כו'.
אם היה הים גלנו על דעתיהון דחברייא אסור כו'. — צ"ל: אם היה הים גלנו (פי' שהים שקט ואין בו גלים ואינו עוקר את הספינה ממקום למקום כן ביאר מוסף הערוך ערך גלינו ובפ"מ יבמות פט"ז דף ט"ו ע"ד) על דעתיהון דחברייא מותר ע"ד דר' זעירא אסור.