שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי עירובין· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ג · הלכה ד
מה פליגין כר"מ (פי' דסבר בפ"ד מ"ד דמי שישב בדרך ולא נתכוין לקנות שביתה אינו קונה) ברם כר' יודה (פי' דס"ל שם דאף בלא כוונה קונה שביתה) כל עמא מודיי שנותנין לו.
חמר וגמל דר"מ בעירובו אינו שלא זכה לו עירובו לעקור כו'. —צ"ל: בעירובו אינו שלא זכה לו עירובו כבני עירו אינו שכבר נתן דעתו לעקור את רגליו מבני עירו (פי' הכי הוא לר' שמואל ב"ר יצחק) חמר וגמל דר' יהודה הרי הוא כבני עירו שלא נתן דעתו לעקור את רגליו מבני עירו (פי' וכיון שספק לו אם קנה העירוב מותר הוא לילך מעירובו לביתו דאף אם לא קנה לו עירובו מותר בזה דקנה שביתה בעירו).
א"ר יונה לא טמא ר' יוסה אלא משום הוכח כו'. —צ"ל: א"ר יוסי (פי' הוא ר' יוסי אמורא בר מחלוקתו של ר' יונה) לא טמא ר' יוסי אלא משום הוכח כו'.