אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי עירובין· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ב · הלכה א

פרק ב

א"ר עזרא קומי ר' מנא מתניתא אמרה כן עושין פסין לביריות בזמן הזה. — פי' ר' עזרא מצא ברייתא דתני בה מבואר "עושין פסין לביריות בזמן הזה".

הוון בעי מימר ר"מ יודה לר' יודה ר' יודה לא יודה לר"מ ר"מ יודה לר"י ר"א אית כו'. — צ"ל: ר"מ יודה לר"י ר"י לא יודה לר"מ ר"מ יודה לר"י ר"מ אית ליה דיומדין פשוטין ואת אמר הכין אלא שאם הוסיף לדיומדין כדי פשוטין כשר (פי' שאף דסבר ר"מ שצריך לעשות גם פשוטין מ"מ הוא מודה לר"י שאם הוא רוצה יכול להאריך חצי אמה לכל דיומד בשני צדדיו ולא יצטרך לעשות פשוטין כל עיקר, אבל ר"י אינו מודה לר"מ שאם יש בין דיומד לדיומד י"ד אמה וכל דיומד ששה טפחים לכל צד ולא האריך בדיומדין אלא שהעמיד באמצען פשוטין של ששה ששה טפחים שאסור עד שיאריך בדיומדין עצמן) ר' אחא בשם ר' חיננא לא דין מודה לדין ולא דין מודה לדין שאם אתה עושה דיומדין ולא פשוטין (פי' לר"מ) אף הוא סבור לומר מחיצת שבת כך היא והוא הולך ועושה כן במקום אחר (פי' במקום שאין שם באר) מתוך שהוא עושה דיומדין ופשוטין זכור הוא א"ר מנא אע"ג דלא אמר ר' יוסי רבי הדא מילתא אמר דכוותה (כעין זה בחלה פ"ב ה"ו דף י"ח ע"ד; ור' יוסי היה רבו של ר' מנא, ע' יומא פ"ו ה"ז ושקלים פ"ז ה"ג וחגיגה סופ"ב) דא"ר יוסי ר' בון ורבנן בעון קומי ר' זעירא (כעין זה בכלאים פ"ד ה"ד דף כ"ט ע"ב) כמה יהא דיומד ארוך ולא יהא צריך פשוט א"ל עד עשר כסתום (פי' אם יש בין דיומד לדיומד עד עשר אמות הכל מודין שאין צריך פשוט) יותר מי"ד כבר הופלג (פי' ואף לר' יהודה צריך למעט החלל שבין הדיומדין) אלא כן אנן קיימין מעשר עד י"ד (פי' בזה נחלקו ר"מ ור' יהודה) אין תימר כו' (וע' למטה בעמוד זה, ונוסח שלפנינו נשתרבב מפ"א דף י"ט ע"ב ע"ש).

לא שניי בין כמ"ד שאם תיחלק בין כמ"ד שאם תיחקק מודד מבפנים כו'. — צ"ל: מודד בין מבפנים ובין מבחוץ.

כלום פיאה מצלת עד שתהא מוכחת מכל צדדיה. צ"ל: עד שתהא מוקפת מכל צדדיה (פי' שתקיף הפיאה מכל ארבע רוחות כדאיתא לעיל פ"א ה"ט וכאן אינן אלא שתי רוחות).

היו שתים האמצעי מהו שידון לכאן ולכאן. — פי' שהיו שני בורות סמוכים זה לזה והן צריכין לדיומדין ופשוטין אם הפשוט שבאמצע עולה לשני הבורות והוא כצורה זו.

רב חונא בשם רב אם עירבו דרך פתחים הגוי אוסר עליהן כו'. — צ"ל: אם עירבו דרך פתחים אין הגוי אוסר עליהן (פי' דמאחר שפתוחות זו לזו ועירבו יחד ה"ל כחצר אחת ויחיד במקום גוי אינו אוסר וכראב"י לקמן רפ"ו) דרך חלונות הגוי אוסר עליהן (פי' שעירוב דרך חלונות אין עושה אותן אחת מאחד שאינן פתוחות זו לזו וכעין פירוש ר"י בבבלי ע"ד א' תוד"ה מבוי ע"ש והסופר כאן השמיט שורה אחת).

מהו לטלטל בין הפסים נימר אם יש בין זה לזה ד' טפחים כו'. — צ"ל: אם יש בעוביין ד' ספחים כו' (פי' והבעייא היא בעובי הפסין ממש אם עובי הפסין דינן כלפנים או כלחוץ כדי לטלטל בין עובי פס זה לבין עובי פס שכנגדו).

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה