שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי עבודה זרה· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק א · הלכה ד
והתני הולכין ליריד כו'. — צ"ל: תני הולכין ליריד כו' בהמה תיעקר והתני הולכין ליריד ולוקחין מהן עבדים ושפחות ובהמה תיפתר ישראל מישראל (פי' דהא דתני כסות תישרף בהמה תיעקר היינו באופן שלקח מישראל עובד ע"ז דחיישינן לחליפי ע"ז) והתני (תוספתא פ"ד) המוכר עבדו ביריד דמיו אסורין עוד היא תיפתר ישראל לישראל ישראל שהולך ליריד כו' (ע' בבלי ל"ב ב' ול"ג א'. ומה שפירש בפ"מ אין בו טעם).
דילמא בפרגמטיא אמרה ר' יוחנן כו'. — צ"ל: דילמא בפרגמטוטא (פי' סוחר ע' מוסף ערוך ערך פרגמטיא וביאור זה כאן סוחר שבא ממקום אחר ואינו מתושבי העיר ואין דרך ליקח ממנו מכס וזה כעין "בה"ב שאינו קבוע" בבבלי י"ג ב' ע"ש) אמרה ר' יוחנן אתא ר' בא כו' פונדק מותר בפרגמטוטא ר' אבהו בשם ר' יוחנן (ומה שבינתיים מיותר ונשתרבב משורה שלמעלה) החליף בהמה בע"ז אסורה ר' חסדא בעי כו' (ע' בבלי נ"ד ב').
ר' שמעון בר יוחנן שלח שאל לר' שמעון בן יוצדק כו'. — צ"ל: ר' שמואל בר נחמן (כי לא נמצא בשום מקום ר' שמעון בר יוחנן וגם ביוחסין וסה"ד לא הביאו אותו) שלח שאל כו' לגדיה דארקליס אחי (כתב בערך מילין ערך אדקליס שדיקלטיאנוס קיסר רומי העלה את רעו מקסמינוס לקיסר שני עמו בשנת ד"א מ"ו לבה"ע ויכנה אותו בשם הרקוליוס גבור היונים שנתעלה אצלם לאל בין האלים הרבים אשר היה להם וע' חשמונאים ב' ד' כ"א שהיו מקדישים ומקריבים לו קרבנות; ואיסקנדרא הוא שר העיר כמו אסתנדרא דמישן בבלי קידושין ע"ב ב' וע' פרש"י שם וערוך ערך אסתנדרא; ור' שמעון בן יוצדק נתן שוחד לשר העיר שיניח לו לכנוס בתוך המגדל אשר נבנה לשם יריד זה. ובערוך השלם כתב שאסקרנדה בלשון פרסי שליח ונתן לו שכר הליכה ואין זה מחוור, וע' פ"מ שפירש תיבה וגם פירושו אין בו טעם. והנה מכאן נודע שר"ש בן יוצדק היה חי עוד בשנת ד"א מ"ו ליצירה ועוד אחר השנה הנ"ל, ומבואר בברכות פ"ג ה"א שר"ש בן יוצדק נפטר בחיי ר' יוחנן תלמידו ומוכרח שמ"ש לפנינו באגרת רש"ג דר' יוחנן נפטר תק"א לשטרות – היינו ד"א ל"ט לבה"ע – הוא ט"ס. וראיתי בדורות הראשונים ח"ב עמוד 310 שהעלה מתוך הוכחותיו שט"ס באגרת רש"ג ולפי דעתו צ"ל "תקצ"ט" ע"ש.
בגין דלית ר' חנינה אמר מילה דלא שמע' מן יומוי. — ענין זה כפול גם בשביעית פ"ו ה"א, אבל בבבלי י"ב א' שיטה אחרת לפרש דברי ר' חנינה אלו באופן שיתיישבו על שאלת ר' יצחק בר נחמן ע"ש.
על דעתיה דר"ל אינו אסור אלא התוספת (פי' כל המינין שהוסיף היום ועיטר בהן חנותו אסורין), היה למוד להוציא ה' קופות והוציא עשר (פי' שבאותו יום כפל מספר הקופות שהיה מוציא מאותו מין בכל יום מהו) אין תימר משום עיטור (פי' שזה שהוסיף הוא משום עיטור) אסור (פי' כל הקופות של אותו המין מפני שאינו ידוע וניכר איזה מהן שהוסיף) אין תימר משום פרקסיס (פי' משום עסק ומנהג ע' מוסף ערוך ע' פרכסין) מותר.