שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי סנהדרין· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ג · הלכה ט
נאמר כאן שני ונאמר להלן וישארו שני אנשים כו'. — צ"ל: נאמר כאן שני ונאמר להלן שנים (על פי שנים עדים יקום דבר, דברים י"ז ו') מה כאן אנשים ולא נשים ולא קטנים אף להלן אנשים ולא נשים ולא קטנים הרי למדנו שאין האשה מעידה מעתה אין האשה דנה (פי' לתבוע מבעל דינה מאשה או איש וכעין זה לעיל "גר דן עם שאינו גר") ר' יוסי בר"ב בשם ר' יוסי נאמר כאן שני על פי שנים עדים ונאמר להלן שני וישארו שני אנשים מה להלן אנשים ולא נשים ולא קטנים אף כאן אנשים ולא נשים ולא קטנים אם כן מה ת"ל שני שלא יהא אחד עומד כו'.
בפני ב"ד להוציא עד אחד כו'. — צ"ל: ואינה נוהגת אלא בראויין להעיד להוציא עד אחד (כגירסת ק"ע) בשאמרו כו' את שהוא כשר להעיד עדות ממון (כ"ה ברשב"א שבועות ל"ה א') יצא עד אחד שאין כשר להעיד עדות ממון: בפני ב"ד (ומלת "שלא" מיותרת) אם לא יגיד ונשא עונו את שמגיד ומשלם ממון (פי' שענין "ונשא עונו" היינו שחייב לשלם ממון ולפ"ז יאמר הכתוב אם לא יגידו העדים בב"ד במקום שהבעל דין מתחייב לשלם ממון; אבל ר' ישמעאל סובר למטה ונשא עונו קרבן ולכן מקשין עליו מנ"ל בפני ב"ד דוקא) כו' ומניין לשני עדים והוא עד (כגירסת ק"ע וכ"ה בשבועות שם) הרי כאן שנים וכר' ישמעאל כו' עד שיודיעך הכתוב שהוא עד אחד, עד אחד מהו לחייב עליו משום שבועת ביטוי (ומה שבינתיים מיותר ונשתרבב מסוטה פ"ו ה"ב ע"ש).
דמר ר' בא בר שמואל שבועה שנתן פלוני לפלוני מנה כו'. — צ"ל: דמר ר' בא בשם שמואל (כ"ה בשבועות שם, אבל ר' בא בר שמואל לא נמצא בשום מקום) שבועה שנתן פלוני לפלוני מנה ונמצא שלא נתן מאחר שאין בידו לבא אין בידו לשעבר (פי' וה"נ אינו יכול לישבע שלא ידע לו עדות לאחר זמן).
על דעתיה דרב אינו מצוה להפיסו על האמת כו'. — צ"ל: על דעתיה דרב אינו מצוה להפיסו (פי' בתמיה) מצוה להפיסו על האמת ואינו מצוה להפיסו על השקר.
ר' יונתן הוה יתיב מקשי איפשר אית הכא כו'. — צ"ל: ר' יוחנן הוה יתיב כו' (כדמוכח בבבלי ל' ב') ולהדא צורכה אמרין לא אתכוון כו'.
כהנא דמיך ושבק ירתו לר' יאשיה כו'. —פי' כהנא עלה מבבל לא"י ומת שם וצוה שיתנו חלק מנכסיו ירושה לר' יאשיה שהיה גם הוא בא"י אבל שאר קרובי כהנא הצריכין לירש שאר נכסיו היו בבבל.
וקביל ר' לעזר סהדו דלא באפוי וזכי לר' יאשיה. — צ"ל: וקביל ר' לעזר סהדו דלא באפוי דירתוי (פי' שלא בפני שאר יורשיו דכהנא שהיו בבבל) וזכי לר' יאשיה.
ר' הונא ר' פנחס ר' חזקיה חוקוק לא עלון כו'. — צ"ל: ר' הונא ר' פנחס ר' חזקיה ור' חלקיה (ע"ל פ"ד ה"ח ובפתיחתא דאיכה רבתי אות כ"ב ובמ' שמואל פ"א מובאים יחד ר' פנחס ור' חלקיה וע' גיטין פ"ו ה"ז ר' הונא ור' פנחס ור' חזקיה יחד, אבל בק"ע כאן פירש חקוק שם מקום וכן בסה"ד הקצה לר' חזקיה חקוק ערך מיוחד ואינו נכון כי לא נמצא עוד לר' חזקיה חקוק בשום מקום) דחק ר' הונא ועאל ואשכח ר' ירמיה כו'.