שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי סוטה· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ט · הלכה א
ומציינין על קברו כדי שיצאו ב"ד מלישכת הגזית וימודו. — פי' שמציינין על קברו אותו מקום שממנו צריכין למדוד (וע' מע"ש רפ"ה דשם נתבאר דמקום הרוג מציינין אותו בדם) ולשון התוספתא פ"ט "ומציינין את מקומו" ועניינו כמו שבארנו, והנה ר' אליעזר ס"ל במ"ד דפרקין שאם נמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום אחד שמוליכין את הראש אצל הגוף והיינו שקוברין אותו במקום הגוף ובמ"ג ס"ל לר"א שמודדין מטבורו והרי יכולין לציין במקום הקבר בצמצום נגד הטבור, ור"ע שחולק עליו וסובר דקוברין אותו במקום הראש הרי הוא סובר שמודדין מחוטמו ושפיר יכול לציין על קברו את המקום שבו נמצא החוטם.