שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי סוטה· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ב · הלכה ה
א"ר אילי מה איכפת ליה ממזר גבי קינוי. — צ"ל: מה איכפלה ממזר גבי קינוי (ע' מ"ש בשביעית פ"ט ה"א, עמ' 76).
רבנין אמרין א"ר מנא לא כן א"ר יעקב ב"א בשם ר' לעזר שומרת יבם כו'. — צ"ל: רבנין אמרין ר' מנא מקשי לא כן א"ר יעקב כו' מותר באמה (פי' שאין דין היבמה כאשתו ופשיטא שאם זינתה שהיא מותרת לו ומאי קמ"ל ר' לעזר) בגין דתנינן זה הכלל כו' לא היה מתנה עמה לפום כן צריך מימר מותרת לביתה מאן תנא הדא מתניתא כו'.
מעשה היה וכהנת היתה והתירוה לביתה. — מכאן משמע דמותרת אף לכהן וכדעת בה"ג הלכות יבום וחליצה וכן בספר והזהיר פ' אחרי.
פרט לסומא שאין לו עינים הוא סומא היא סומה כו'. — צ"ל: הוא הוא סומא הוא היא סומה1) (פי' שאף אם האשה סומה אינה שותה וע' בבלי כ"ז א') מתניתא דלא כר' יודן דר' יודן פוטרו כו' (פי' ולר' יהודה אין צורך לדרש זה).