שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי סוטה· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק א · הלכה ח
[השלמות: בז' מקומות כתיב לא תתחתן בם. נראה שהם אלה: א) פן תכרות ברית ליושב הארץ וגו' ולקחת מבנותיו לבניך (שמות ל"ד ט"ו-ט"ז) ב) ולא תתחתן בם (דברים ז' ג'), ג) הכתוב בספר תורת משה וגו' לבלתי בוא בגוים האלה וגו' והתחתנתם בהם וגו' (יהושע כ"ג ו' ז' י"ב), ד) מן הגוים אשר אמר ה' אל בני ישראל לא תבאו בהם וגו' (מלכים א' י"א ב'), ה) בנותיכם אל תתנו לבניהם וגו' (עזרא ט' י"ב), ו) להוציא כל נשים וגו' וכתורה יעשה (שם יו"ד ג') ו-ז) ואשר לא נתן בנותינו לעמי הארץ וגו' (נחמיה יו"ד ל"א) עוד שם (י"ג כ"ה) אם תתנו בנותיכם לבניהם וגו' [וע' ק"ע].]
ויברכהו ה' ר' חונא בשם ר' יוסי שהיתה תשמישו שוה לכל אדם כתיב ואנקמה כו'. — צ"ל: שהיתה תשמישו שוה לכל אדם וזרעו כנחל שוטף (כ"ה בבבלי יו"ד א') כתיב ואנקמה כו'.
כחרובית גדולה היה יכול בכידון. — צ"ל: יכול כלידון (פי' חטטין ע' מוסף ערוך ערך כלידון כ"כ הרד"ל בהגהותיו לבמדבר רבה פ"ט).