שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נזיר· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ד · הלכה ו
תני בניזרי מרחם אית דבעי מימר עד שיביא ב' שערות כו'. — צ"ל: תני מזירו מרחם (פי' שהאב יכול להזירו לבנו משעה שנולד, וכעין זה לקמן פ"ז סוה"א הגע עצמך שהקדישו אביו מרחם) אית דבעי מימר כו'.
ישב לו לפני הספר כמי שלא מיחה כו'. — צ"ל: ישב לו לפני הספר כמי שמיחה קרובה מהו שתמחה (פי' אשה קרובה כגון אמו ואחותו).