שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נזיר· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ד · הלכה א
מאן תנא ווים ר' יודה (פי' שאלו אמרו אני אני בלא ווים אינן נזירין לר' יהודה) ברם כר"מ אני אני (פי' דאפי' בלא ווים כולן נזירין וע' מ"ש בגיטין פ"ט ה"ז, עמ' 436).
אחד שאמר הריני נזיר מאה יום ושמע חבירו ואמר ואני מאה יום כו'. — צ"ל: אחד שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני מאה יום וחזר הראשון ואמר ואני נעשה עיקר טפילה אחד שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני בתוך דיבורו כו' הותר הראשון הותרו השני והשלישי הותר השני הותר השלישי.