אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נזיר· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ג · הלכה ה

הלכה ב

ר' יוחנן אמר מתרין על הכל כדי פרישה ופרישה כו'. — צ"ל: מתרין על כל כדי פרישה ופרישה כו' שאם התרו בו משום לא יבא לוקה משום לא יטמא לוקה (פי' ודוקא אם פירש משם לוקה באיזה לאו משתיהן שהתרו בו).

מתניתא פליגא על ר' יוחנן נזיר שהיה שותה יין כו'. — צ"ל: מתניתא פליגא על ר' לעזר נזיר שהיה שותה יין כל היום אינו חייב אלא אחת (פי' סמך אסיפא דתנן "אמרו לו אל תשתה אל תשתה והוא שותה חייב על כל או"א") פתר לה בשהיה בית הבליעה פנוי (פי' ודומה כפירש וחזר לענין טומאה) מתניתא פליגא על ר' לעזר היה מטמא למת כל היום אינו חייב אלא אחת (פי' ותני בסיפא "א"ל אל תטמא אל תטמא והוא מיטמא חייב על כל או"א") פתר לה כשהוא פורש וחוזר פורש וחוזר מתניתא פליגא על ר' יוחנן כהן שעומד כו' א"ר זעירא בשעומד על קבר אביו שלא יאמר הואיל כו' (פי' והוא אסור להיטמא למת אחד לכתחילה, אבל אם עבר ונטמא למת אחר אינו לוקה מאחר שעדיין הוא עוסק במתו שאינו חייב לפרוש ממנו; אבל אם היה עומד על מת אחר היה לוקה על כל כדי פרישה ופרישה כר' יוחנן וע' בבלי מ"ה ב').

רב אמר יצא מונה לנזירות טהרה (פי' משיצא מבית הקברות אע"פ שעדיין צריך הזאה ג' וז' וטבילה מ"מ מיד הוא מתחיל למנות נזירות טהרה) נכנס בשביעי שלו (פי' חזר ונכנס בז' לבית הקברות אע"פ שעדיין לא נטהר מטומאתו הראשונה) מביא קרבן טומאה בו ביום (פי' מטומאה חדשה שנטמא ביום ז' ולאו דוקא כשחזר ונטמא ביום ז' מביא קרבן טומאה אלא אפי' אם חזר ונכנס ביום ראשון מאחר שמתחיל למנות טהרה מיד כשיצא, ותפס שביעי לרבותא דר' אליעזר דאפי' אם חזר ונטמא בז' אינו מביא קרבן טומאה כל זמן שלא מנה ב' ימים טהורים) כו'.

מה צריכא ליה בנזיר טמא אבל בנזיר טהור אף ר"א מודי כו'. —צ"ל: מה צריכא ליה בנזיר טמא יפלו אין לו מהיכן להפיל (פי' וכתיב "כי טמא נזרו" והיינו בנזיר טמא וע' בבלי י"ט ב') אבל בנזיר טהור אף ר"א מודה שמעון בר בא (ע' מ"ש בברכות פ"ב ה"ז) בעי כו'.

א"ר זעירא קומי ר' מנא ולא מתניתא היא כו'. — צ"ל: א"ר עזרא קומי ר' מנא (ע' מ"ש בשביעית פ"ה ה"ט, עמ' 68).

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נזיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה