שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נזיר· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ב · הלכה י
השלים נזירותו ובא להשלים נזירות בנו ניטמא בתוך עשרה כו'. — צ"ל: השלים נזירות בנו ובא להשלים נזירותו נטמא בתוך עשרה ימים הראשונים (פי' ענין זה הוא בנולד ביום תשעים שסותר עשרים והוא צריך למנות לנזירותו שלשים יום) כו' סותר שלשים שמואל (פי' הוא שמואל חבירו של "רב וה"נ בבבלי י"ד ב' נטמא ביום גידול שער כו' וע"ש שהוא מחלוקת רב ושמואל כמו בירושלמי כאן, אבל "רבי שמואל" בשם התאר הוא אמורא אחרון בא"י תלמידו של ר' אבהו ור' זעירא כנודע) אמר אינו סותר אלא שבעה שמעון בר בא כו' (ע' מ"ש בברכות פ"ב ה"ז).
א"ר אבין בר חייה קומי ר' זעירא תיפתר שנולד ביום שאינו ראוי להביא קרבן (פי' ר' אבין אמר דבריו על הא דתנן "לאחר שבעים סותר עד שבעים" שאין זה אלא בשנולד עד יום מאה אבל אם נולד ביום ק"א שכבר השלים נזירותו והיה ראוי להביא קרבן ולגלח אע"פ שעתה אינו יכול לגלח מאחר שכבר חלה עליו נזירות בנו מ"מ אינו סותר כלום ומגלח תגלחת אחת על שתי הנזיריות וכמו שמבאר דבריו) הגע עצמך שנולד בלילה (פי' במוצאי יום מאה בליל ק"א) כו'.
הגע עצמך הרי שנולד בשבת כו' ראוי שבת שהיא שגרמה כו'. — צ"ל: הגע עצמך הרי שנולד בשבת הרי אינו ראוי להביא קרבן ראוי הוא שבת היא שגרמה השלים נזירותו ולא הספיק לגלח עד שנולד הבן כו' (ומה שבינתיים כפול ומיותר).