אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נזיר· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ב · הלכה ב

הלכה א

ראה גוי עובר אמר ראו מה אמר הגוי הזה ה"ז נזיר הוה דמר כו'. — צ"ל: ראו מה אמר הגוי הזה הריני נזיר (פי' שהגוי אמר הריני נזיר) ה"ז נזיר והוא דמר (פי' שאמת היה מה שאמר הישראל דהיינו שהגוי אמר "הריני נזיר") מאחר שאין גוים נוזרין ה"ז נזיר (פי' דאין אדם מוציא דבריו לבטלה לב"ש ומאחר שאין נזירות לגוים למה אמר ישראל זה מה שדיבר הגוי לפיכך הרי ישראל זה נזיר) לא אמר (פי' שאם כיזב זה שהגוי לא הוציא נזירות מפיו מהו שיהא נזירות זו חלה על ישראל זה לב"ש) נישמעינה מן הדא אמר אמרה פרה זו כו' (לפי שיטת הירושלמי ביאור משנה זו כפשוטה שאמר אחד שפרה זו אמרה הריני נזירה אם עומדת אני ממקום שאני רובצת, ואין זה אלא דברי הבאי ששׂם איש זה בפי הפרה ומ"מ מאחר שזה הוציא לשון נזירות מפיו סברי ב"ש שהוא נזיר) מאחר שישראל נוזרין (פי' וזה הוציא נזירות בשמו של אחר לשקר) ה"ז נזיר והוא דמר (פי' ואם אמת היה מה שאמר בשם האחר) אפי' כן נזיר (פי' מכל מקום זה נזיר לב"ש) או אינו אלא כשונה דבריו (פי' שאינו אלא סיפור בעלמא מה שאמר זה העובר) כך אני אומר היה קורא בתורה והזכיר נזיר נזיר (פי' בתמיה אלא שזה הקורא אינו נזיר וה"נ אין המספר נזיר).

עד שתעמוד הפרה עד שתפתח הדלת נישמעינה מן הדא בש"א כולן נזירין ובה"א כו'. — צ"ל: בש"א כולן נזירין הדא אמרה אפי' לא עמדה פרה אפי' לא נפתח הדלת (פי' מדאמרי ב"ש כולן נזירין אף אלו שלא נתקיים תנאן מה שהתנו לנזירותן מאחר שהוציאו לשון נזירות מפיהן ש"מ דאפי' לא עמדה הפרה ולא נפתחה הדלת ה"ז נזיר מפני שהוציא נזירות מפיו. ומה דאיתא בירושלמי לפנינו בינתיים מיותר ונשתרבב מלקמן סופ"ה וע' מ"ש שם).

בש"א נדור ונזור כו'. — צ"ל: בש"א נדור ואינו נזור (פי' לדעת ר' יהודה במשנתנו) ובה"א אינו נדור ואינו נזור (וכעין זה כתבתי לעיל סוף ה"א).

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נזיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה