שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק י · הלכה א
יאות א"ר לעזר וקשיא על דר' לעזר מכיון שבגרה כו'. — צ"ל: יאות א"ר לעזר וקשיא על דרבנן (כנוסח ק"ע) מכיון שבגרה לא כבר יצאת מרשות אביה (פי' וארוסה יפה לה כסברת ר' לעזר) יתומה שמת אביה מי מיפר לה הבעל מיפר (פי' בתמיה וכמו שאין הבעל עצמו יכול להפר לארוסתו כשהיא נערה ואין לה אב כן אינו מיפר בבוגרת) וקשיא על דר' לעזר (ג"ז כגירסת ק"ע) אם עד שלא נכנסה לרשותו הוא מיפר לה (פי' בארוסה בוגרת) נכנסה לרשותו לכ"ש (פי' ומה ת"ל ואם בית אישה נדרה וע"ז לא תירצו כלום). מה מקיים ר"א ונדריה עליה (ג"ז כגירסת ק"ע) מה אנן קיימין אם בנדרים שנדרה עד שלא נתארסה או משנתארסה ומת אביה ובגרה כבר נראה לאב ולבעל להפר (פי' ובנדרים כאלה אף ר"א מודה שאין הארוס יכול להפר) אלא כי נן קיימין בנדרים שנדרה משמת אביה והיא בוגרת.
א"ר נתן זו דברי ב"ש אבל דברי חכמים אין צורך להפר כו'. — צ"ל: אבל דברי חכמים אין יכול להפר (וכ"ה בבבלי ס"ט א' ותוספתא פ"ו ע"ש וטעמא שאין יכול להפר דמיתת האב היא כהקמה כמבואר למטה) בשלא הקם כו' פשיטא דא מילתא היפר הבעל ולא היפר האב את חלקו כו' ניחא כמ"ד אין מיתה כהקמה ברם כמ"ד מיתה כהקמה (פי' ומיתת הבעל כאלו קיים) כהקמה היא וכאן מכיון שאינו מיפר לה (פי' שאם מת הבעל אין האב בעצמו יכול להפר לה וכחכמים אליבא דר' נתן לעיל) ועברה על נדרה כו'.