שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ז
הלכה א
[השלמות: ר' יודא בר צרדייה. ע' שביעית ספ"ב [ל"ד רע"ב] וצ"ל כאן: ר' יונה בוצרייא.]
הלכה ג
כיני מתניתא טען והזיע ואמר קונם צמר ופשתן עולין עלי אסור ללבוש ומותר להפשיל לאחריו. — צ"ל: עולין עלי מותר ללבוש ואסור להפשילן לאחריו (פי' ולא גרסינן במשנה "והיה ריחו קשה" שהרי אין זה שייך בצמר אלא בפשתן בלבד שאין ריח של צמר קשה וע' בבלי נ"ה ב' ותוספתא פ"ד).
הלכה ח
כיני מתניתא מה שאת עושה עד הפסח איני אוכל כו'. — צ"ל: כיני מתניתא מה שאת עושה איני אוכל עד הפסח מה שאת עושה איני מתכסה עד הפסח: הלכה יו"ד. מה שאת עושה כו' כיני מתניתא מה שאת עושה עד הפסח איני אוכל מה שאת עושה עד הפסח איני מתכסה: הלכה י"א. שאת נהנית לי כו' ואסורה ליהנות ממנו מכבר שמא תלך קודם הפסח ונמצאת כו'.