שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ה · הלכה א
לא צורכא דלא התנו ביניהן ע"מ לוותר מה אמר בה ראב"י. — צ"ל: לא צורכא דלא (פי' כמו אלא וכן הרבה בירושלמי כזה) התנו ביניהן ע"מ שלא לוותר מה אמר כו'.
[השלמות: אם היתה חצר חלוקה פסיפס אף רבנן מודיי כו'. —צ"ל : אף ראב"י מודי (פי' דאסור ליכנס לחלקו של חבירו דה"ל כאלו כבר חלקו ביניהם) עמד אחד מהן ומכר את חלקו אף רבנן מודיי (פי' שמותרין שניהן ליכנס לחצר שלא נדרו ליהנות אלא זה מזה וזה מזה וכבר מכר אחד את שלו לכך מותרין שניהן זה שקנה וזה שלא מכר ליכנס בחצר זה).]
שניהן אסורין מלהעמיד ריחיים כו' תרנגולים נצרכה לראב"י. — צ"ל: תרנגולים למי נצרכה לראב"י.
ודא את אמר חוץ מן הכביסה בחצר בכל החצר ברם בד' אמות דחבריה כו'. — חסר כאן וכצ"ל: ודא דאת אמר חוץ מן הכביסה בכל החצר ברם בד' אמות דנפשיה ממחי הוא בידיה ודא דתימר בכל השותפין מעכבין זה את זה בחצר בכל החצר ברם בד' אמות דחבריה לא מצי מימחי בידיה (פי' אף במקום שהאנשים מכבסין) אם היה המקום כו' (כ"ה בב"ב פ"א ה"ז).