אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נדה· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ג · הלכה ב

פרק ג

וההיא ילפה מן הדא שאם יש עמהן דם טמאה ואם לאו טהורה ותטיל לפושרין תמן כו'. — צ"ל: ואם לאו טהורה תמן תנינן כו' (ומה שבינתיים מיותר ונשתרבב מלמעלה, והביאור פשוט והפ"מ התהפך כי לפי הנוסח שלפנינו פירש להפך הדא ילפא מן ההיא רישא מן סיפא דאם לאו טהורה וההיא ילפא מן הדא סיפא מן רישא תטיל לפושרין והדוחק נראה לעינים).

המפלת דם יבש ר' לעזר אומר טמאה. — פי' אפי' אם הטילו את הדם לתוך המים ולא נימוח.

מתניתא פליגא על ר' לעזר המפלת חתיכה כמין שערה כו'. — צ"ל: המפלת כמין קליפה כמין שערה כו' ואם נמחו טמאה (פי' הא אם לא נמחו טהורה) פתר לה משום בירייה א"ר זעירא ואפי' תימר כולהון משום בירייה עפר משום בירייה (פי' בתמיה והרי עפר אינו בריה) א"ר בא לא תיתיב עפר וקמת משום בירייה (פי' דאף עפר הוא בריה) כו' ואין בה מכה לא הדא פליגא עליה כו'.

א"ר יוחנן הלידה הזאת ככל הלידות שבתורה כו'. —פי' כל הענין הוא על בכור לנחלה וכל זה אינו שייך כאן ומקומו למטה ה"ה, וגם שם יש מאמר שאינו שייך שם ומקומו כאן כמו שנבאר שם, ומחלוקת זו דר' יוחנן ורשב"ל היא עצמה זו שבבבלי בכורות מ"ו ב' ע"ש.

מה הלידות שבתורה עד שיצא ראשו ורובו. — פי' ראשו בשיצא כדרכו ורובו בשיצא דרך רגליו כמו ששנינו במשנה ה'.

מחותך או מסורס על דעתיה דר' יוחנן עד שיצא ראשו ורובו. — צ"ל: על דעתיה דר' יוחנן משיצא רובו כו' לטהרות תשב לנקיבה (פי' שפוסלת את התרומה כל פ' יום לחומרא, ודלא כפ"מ ומראה הפנים שהוא להקל).

ואומרים לו בוא וחלוץ או יבם וא"ר יסא כו'. — צ"ל: בוא וחלוץ או יבם ואילו הן הסימנין כו' (ומה שבינתיים כפול ומיותר).

לא דר' יוחנן אמר אינו וולד כל דכן. — צ"ל: אינו וולד כל עיקר אלא כו'.

[השלמות: נפק זוגא לבר. — פי' חוץ לעיר כמו "קרייתא" (ב' כ"ד א').]

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה