שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נדה· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק א · הלכה ב
כהדא דתני אחד אומר שמעתי מפי שנים ושנים אומרים שמענו מפי אחד יפה כו'. — הכי תניא בתוספתא סנהדרין פ"ז והנה בשו"ת גאוני בתראי סל"א נחלקו הב"ח ור' יושע מקראקע בעדות עגונה במקום שהולכין אחר רוב דעות והעיד אחד מפי שנים שמת ושנים העידו בשם אחד שלא מת שדעת ר' יושע מקראקע דשומעין להאחד שהעיד מפי שנים, ומכאן משמע סיוע לדעתו.
וחכ"א ד' נשים שאמרו חכמים דיין שעתן כתמן טמא למפרע כו'. — צ"ל: שאמרו חכמים דיין שעתן כתמן כראייתן מה ראייתן דיין שעתן אף כתמן דיין שעתן וכן תינוקת שהגיע זמנה לראות (ע' בבלי ה' א' ותוספתא רפ"ג) א"ר ינאי מפני ששירפה מצוי (פי' דתינוקת שהגיע זמנה לראות שירפה מצוי לכן כתמה טמא מכאן ולהבא משא"כ תינוקת שלא הגיע זמנה לראות).