אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מעשרות· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ה · הלכה א

פרק ה

מודה ר"ע לחכמים בלפת וצנונות שהן פסידין (פי' זה ששנינו במשנה ב' בעוקר לפת וצנונות מתוך שלו ונוטע לתוך שלו לזרע דחייב אפי' ר"ע מודה בזה מפני שלפת וצנונות שנזרעין לזרע הן מתקשין כעץ ואינן ראויין לאכילה וגם הזרע שיוצא מהן אינו נאכל לכך צריך להפריש מהן תרומה ומעשר טרם שזורען לזרע) וחטין אינן פסידין? (פי' דהא נרקבין בקרקע) חטין יש להן גורן אחרת (פי' דחטין חייבות במעשרות) אילין אין להן גורן אחרת (פי' דזרע לפת וצנונות פטורין ממעשר כדתנן בסוף פרקין).

השולח לחבירו עטנין ושתלין וחבילי תלתן לא יאכל עד שיעשר שכן כו'. — צ"ל: לא יאכל עד שיעשר ודאי שכן בני אדם חשודין לשלח לחבריהן טבלים בדברים הללו (כן מוכח למטה וכ"ה בתוספתא פ"ג).

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מעשרות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה