שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מעשרות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ד · הלכה ד
כיון שלקט ממנה שתים שלש מודיות כו'. —פי' שתים לר"מ ושלש לחכמים ע' תוספתא שביעית רפ"ב שנחלקו בזה ר"מ וחכמים ובמקום מודיות צ"ל "מורביות" וכמו שהוא הנוסח בשביעית פ"ב ה"ח וכעין זה בתוספתא שם וע' מ"ש בירושלמי שביעית שם (עמ' 64, ושם תפסו שלש כחכמים).
נהגין בביתניין בירקו בהיתר דברי ר' לעזר. — פי' ביתניין הוא שם מקום (ובמע"ש רפ"ד "ופירין בכותניין" יש להגיה "בביתניין") ור' לעזר דהכא הוא ר"א בן שמוע דאלו ר' אליעזר (חבירו של ר' יהושע) כבר אמר במשנה ה' השֶׁבת מתעשרת זרע וירק וזירים.
א"ר ירמיה עוד היא דר' ליעזר. — פי' ר' לעזר (כצ"ל) דברייתא דלרבנן אפי' ירקו חייב.
רב מפקד לאילין דבי ר' אתי. — כעין זה יש גם בסוכה פ"ד ה"א [נ"ד ב'] וקידושין פ"א ה"ז (ס"א ג') אבל בע"ז פ"ד ה"א (מ"ג רע"ד) הנוסח רב מפקד לבית רב אחא, וכנוסח זה האחרון נ"ל עיקר. ורב אחא זה הוא רב אחא בר דליא שבבבלי סוכה כ"ו א' וגיטין י"ד א' שרב הורה לו ופקד עליו (וראיתי במפתח לר' ניסים גאון ברכות ל"ד ב' שהעתיק הא דירושלמי ע"ז הנ"ל וגורס ג"כ רב אחא) ואין להחליף רב אחא זה עם רבי אחא סתם דירושלמי שהראשון היה בבבל ומתואר ברב כדרך חכמי בבל והיה בזמן רב והשני היה בא"י ומתואר ברבי כדרך חכמי א"י וע' ע"ז שם שמוכח דשנים הם וראה מ"ש בשבת פ"ז ה"ג, וע' בס' דורות הראשונים ח"ב צד צ"ב ובס' משפחות סופרים ערך ר' אבא בר איבו אות י"ז הערה ד' שהחליטו שניהם כי ר' אחי זה הוא התנא ר' אחא בר יאשיה ורב היה המפקד בבית מדרשו אחר פטירתו.
ר' הונא המנונא מפקד לחברייא. — בסוכה שם וכן בקידושין שם איתא "ר' המנונא מפקד לחברייא" ותו לא וכצ"ל כאן אלא שהיה כתוב בשיבוש "ר' הונא מפקד" וחכם אחד תיקן בצדו "המנונא" וסופר שאינו מובהק כתב שניהם יחד וע' ע"ז שם הנוסח "ר' אמי מפקד לאינשי ביתיה" והיה נראה להגיה גם שם "ר' המנונא" (במקום ר' אמי) אלא שגם במפתח ברכות שם העתיק "ר' אמי".
כל הקליפין גדילות עם הפירי (פי' דאפי' בגמר הפרי אין הקליפה נופלת ממנה) וזה פרי מלמעלן (פי' בקפרס שהיא הקליפה שעל הפרי הקרוי בוטיתא או אביונות כשהפרי נגמר ותלוי מלמעלה על העץ) וקליפין מלמטן (פי' והקפרס דהיינו הקליפה כבר מוטלת למטה על הארץ שדרכה ליפול בעוד שהפרי מחובר באילן ולכך מתיר רב קפרס של ערלה אע"פ ששאר קליפי ערלה אסורות וע' בבלי ברכות ל"ו א' וב').
הצלף בש"א כלאים בכרם ואינו כלאים בזרעים. — ע' מה שהגהנו בענין זה בכלאים סופ"ה (עמ' 53).