אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מעשרות· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ג · הלכה ד

הלכה ב

ר' לעזר בר"ש אזל לגביה ר"ש בי ר' יוסי בר לקוניא חמוי הוה מזג ליה כו'. — חסר כאן וצ"ל כמו שהוא בפסיקתא דר"כ פרשת בשלח: ראבר"ש אזל לגביה ר"ש בן יוסי בן לקיניא חמוי ונכיס ליה חד תורא ואפא ליה חדא אצוותא דפיתא ופתח ליה חד כובא דחמר והוה מזיג ליה כו' ולא בכריסי שהיא רחבה1) ר"א בר"ש איתמני ארכיליפורין (פי' שר על התופסים את הגנבים) קטיל בני נשא דחייבין קטיל והוה ר' יהושע בן קרחה צווח ליה כו'.

מה דמי ליה היה עומד בראש התאינה כו'. — המלות "מה דמי ליה" יש למחוק והא דהיה עומד בראש התאינה כו' מילתא באפי נפשה היא.

או ר' טרפון עבד עוקצת האוכל מתחילתו. — ע' מ"ש ע"ז בתרומות פ"ח ה"ד (עם' 94).

תני זרע רובה חייב כו'. — העיקר כגירסת הראב"ד. בפ"ד הי"ד ממעשר וכן בשנות אליהו כאן (דנטיעה אינה מבטלת מתורת חצר כדמוכח בעירובין בבלי כ"ג ב') אלא שגירסתן בסיומא: "הדא ילפא מן ההיא שאם זרע רובה פטורה והיא שתהא נעדרת" אינו מובן דאיך אנו למידין מההיא דר' נחמיה בזרע רובה שתהא צריכה להיות נעדרת דאם היא נעדרת בזה בלבד סגי והיא כגינה לר' נחמיה, לכך נ"ל להגיה "הדא ילפא מן ההיא שאם נטע רובה חייבת והיא שלא תהא נעדרת" וביאור זה שדרך לעדור סביב נטיעות ואם נעדרה רוב החצר מחמת הנסיעות הרי עדידה זו מבטלתה מתורת חצר כאלו לא היתה נטועה ואע"פ שרובה נטוע.

היתה ניטלת בדוקני. — במעריך ערך דוקני פירש שהוא כמו "דו קני" דהיינו ב' קנים מחוברים זה לזה ולפ"ז נראה דמיבעי ליה אם נטל אחת ביד ואחת בדוקני אם שתיהן מצטרפות.

מתניתא דב"ש אומרין הכל כלפנים תני החזיר את הנוף מבפנים כו'. —יש להפך הגירסא ותחלה צ"ל: תני החזיר את הנוף מבפנים כאילו לפנים (פי' שאין למע"ש שלו פדיון) מתניתא דב"ש דב"ש אומרים (מע"ש פ"ג מ"ז) יעלה ויאכל בירושלים (פי' דפירות שלא נגמרו מלאכתן שעברו בירושלים ויצאו אינו יכול לפדותן) ואית תניי תני כב"ש (פי' בתמיה כן הגיה בניר וביתר תיקון ממני).

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מעשרות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה