שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מעשרות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ב · הלכה א
נהגין הוינן יהבין אילין לאילין בחקלא. — פי' ואי מתניתין כר"מ לא היו בית ר' ינאי עושין כיחיד.
אם במקום שרוב מכניסין לבתים בדא דתנינן טלו והכניסו כו'. — צ"ל: בדא תנינן טלו והכניסו לבתיכם לא יאכלו מהן עראי (פי' סמיך אסיפא דתנן לפיכך אם הכניסו לבתיהן אינן מתקנין אלא דמאי. ומאחר שרוב מכניסין לבתים ודאי שאינו מעושר הוא ויתקן ודאי) מכיון שאמר טול והכניס כמי שאמר לו הכנסתים לביתי ועישרתים על ידיך (כ"ה גירסת הגר"א) במקום שרוב מכניסין לשוק נאמן לומר לו לא עישרתי (פי' וצריך לעשר ודאי) ואינו נאמן לומר לו לתוך ביתי אני מכניסן (פי' לפיכך אם נתן לו תאנים והכניסן לביתו אינו מעשרן אלא דמאי) נתן לו כו' (ונוסח שלפנינו אינו מובן דפשוט שאין ע"ה נאמן לומר עישרתי ולא האמינו אלא בשבת כרפ"ד דדמאי).