שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מעשרות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק א · הלכה א
ר' חיננא בשם ר' חסדא אף בהקדש כן. — פי' שאם פדה שיבלין אין תרומתו תרומה וע' בסופ"א דפיאה ועו"ש בפ"ד מ"ה דמבואר דבזה חייב במעשרות וצ"ל לר' חסדא דמיירי שם בהקדיש קרקע עם התבואה שעליה ופדה ג"כ הקרקע עם התבואה.
יצא לקט שידך וידו שוין בו כו'. — צ"ל: יצא הבקר שידך וידו שוין בו (וכ"ה למטה בעמוד ד' וגם בחלה פ"א ה"ג) א"ר יוחנן חבורה היה מקשה (ומה דאיתא בינתיים "היא לקט היא שכחה היא פיאה היא הבקר" מיותר ונשתרבב כאן מחלה שם) הרי הקדש הרי ידך וידו שוין (פי' שאסור בהנאה לכל אדם) כמי שאין ידך וידו שוין (פי' וחייב במעשרות כמבואר למטה) כו' כי נן קיימין בשהבקיר שיבלין וחזר וזכה בהן הקדיש שיבלין וחזר ופדה אותן בהפקר פטור בהקדש חייב (פי' והיינו דלא כרב חסדא).
[השלמות: בשהבקיר שיבלין כו'. — צ"ל: בשהבקיר שיבלין וחזר וזכה בהן הקדיש שיבלין וחזר ופדן בהפקר כו'.]
ר' חייא בר אדא בעא קומי ר' יוחנן כו'. —צ"ל: ר' חייא בר אבא בעא קומי ר' יוחנן (ע' מ"ש בפיאה פ"ז ה"ח, עמ' 30).