אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מעשר שני· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ה · הלכה ג

הלכה ב

[השלמות: אלא בשלישי ובשביעית כו'. צ"ל: ברביעית (כנוס' ניר) ובשביעית כו' בשבוע אי שלש שנים יכול כיון שהגיע רה"ש של שלישית את חייב לבער כו' אי בסוף שנה יכול כיון שהגיע ראשה של רביעית כו'.]

ר' יונה יהב מעשרוי לר' אחא בר עולא לא משום דהוה כהן אלא משום דהוה כו'. — פי' שלא תטעה לומר שר' יונה סבר שנותנין לכתחילה מעשר לכהנים לפיכך נתן המעשר לר' אחא הכהן, אלא לכך נתן המעשר לר' אחא משום שהיה עני ועוסק בתורה תמיד ובשעת הדחק סומכין על זה שאמרו נותנין מעשר לכהונה.

ר' חייא בר בא הורי על גרמיה לצאת לחו"ל בגין דלא מיסב מעשר שאל בר נש כו'. — צ"ל: בגין דלא מיסב מעשר מן בר נש ר' שמואל כו' (כן גירסה הגר"א וביאור זה שרחב"ב היה עני וכהן והיה מוכרח לקחת מעשר מעשיר אחד בטבריא ששמו סילני כדאיתא בשביעית רפ"ג והוריות פ"ג ה"ז וכשפסק ר' חייא לקחת המעשר ממנו ולא מצא במה להשתכר בארץ ישראל היה מוכרח לצאת לחו"ל להשתכר שם).

ר' ינאי מפקד לקריבוי כד תהויין חכרן ארעא לא תחכרון אלא מן דחלונייא כו'. — פי' ר' ינאי כהן היה (ע' תענית פ"ד ה"ב ר' ינאי מן דעלי) וכן קרוביו וצוה אותם ר' ינאי שישתדלו ליקח שדה לחכירה מישראלים (וכל זר לא יאכל קדש, ויקרא כ"ב יו"ד, תרגומו וכל חלוני לא יכול קודשא) ולא מן הלוים והכהנים מפני שהכהן החוכר מישראל המעשר שלו דאע"פ דלכתחילה אין נותנין מעשר לכהן מ"מ המעשר שמוציא הכהן מפירותיו אין מוציאין מידו וה"נ בחוכר שדה מישראל ה"ז כאלו השדה שלו.

מאת בני ישראל את מוציא ואין את מוציא ממכרי כהונה ולוייה. — פי' דישראל שיש לו מכירין כהנים ולוים ורוצה ליתן מעשרותיו למכיריו אין מוציאין מידו כדי ליתן לכהן ולוי אחר וכ"ש שאין מוציאין מכהן עצמו.

אין אתא אמור ליה בא בדרך הזו א"ל אין שלח כו'. — צ"ל: בא בדרך הזו חזר וא"ל אין שלח כו'.

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מעשר שני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה