שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מעשר שני· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ה · הלכה א
[השלמות: מקבל לסביא. — צ"ל: מקיל לסביא (ויש כעין זה הרבה בירושלמי).]
של ערלה בחרסית בחיוורא שהיא יותר מיכן. — פי' חרסית נקראה בלשון ירושלמי חיוורא (וכ"ה בשבת פ"ח ה"ד) והוא מין סיד לבן מאד ולכך הוא מכונה "חיוורא" וכן בערוך ערך חרס א' כתב חרסית מין סיד הוא שחופרין אותו מן הקרקע; וענין "שהיא יותר מיכן" שמשתהא זמן מרובה ואינה מתקלקלת יותר מאדמה.
ר' עוזיאל בריה דר' חוניא דברת חוורן כו'. — בבבלי מ"ק ה' א' באותו ענין דהכא איתא "ר' עוזיאל בר בריה דר' עוזיאל רבה" ומזה נדע דאבי ר' חוניא דברת חוורן (או ר' נחוניא איש בקעת בית חורתן כפי מה שהוא מכונה בבבלי) היה שמו ר' עוזיאל רבה. והנה בדקדוקי סופרים מ"ק שם הביא ב' נוסחאות אחרות: א) בעין יעקב הראשון ר' עוזיאל בר בר עוזיאל משמיה דר' עוזיאל רבה, ב) גירסת כ"י ר' עוזיאל משמיה דר' עוזיאל רבה, ומהמבואר בירושלמי כאן דענין זה אמר ר' עוזיאל בשם אביו ר' חוניא נראה עיקר כנוסח שלפנינו במ"ק שם. וראיתי ביוחסין מאמר ב' אות ע' עוזיאל בר' עוזיאל משמיה דעוזיאל רבה ירושלמי ע"כ וכן העתיק זה בסה"ד וזה לא נמצא בירושלמי; ונראה שיש ביוחסין השמטת סופר וכצ"ל עוזיאל בר' עוזיאל משמיה דעוזיאל רבה (כן היתה גירסת יוחסין בבבלי מ"ק שם) ר' עוזיאל בריה דר' חוניא דברת חוורן ירושלמי.