שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מעשר שני· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ד · הלכה ו
עד כדון חדשות ישנות כו'. —צ"ל: עד כדון ישנה (פי' כשמצא חבית ישנה עם פירות ודאי אפשר דאשתקד היה בה תרומה ופינה ונתן בה חולין) חדשה (פי' במצא חבית חדשה וידוע שמקרוב היה בה תרומה אם בזה חוששין שהפירות שבה הן תרומה לר' יוסי) אני אומר אתמול כו' מצא במגופתו הרי הוא כתוב עליו מעשר (פי' שבמגופת החבית היה כתוב מעשר) ה"ז מעשר. מאתים ומצא מנה הכל מעשר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יסא דרבי היא דתני מאתים ומצא מנה מנה מונח ומנה ניטל דברי רבי וחכ"א תולין א"ר יוסי ד"ה היא תמן הוא הניח הוא מצא (פי' דברייתא מיירי שהוא הניח והוא מצא ומאחר שיודע שלא לקח מהם כלום ודאי אחרים הן לכך אמרו חכמים חולין) ברם הכא אביו הניח ובנו מצא (פי' ויש לחוש שאביו לקח מהם מנה ושכח לכך הנשאר מעשר) תמן תנינן זימן שחורין כו' הוא הדבר בבצים הוי דרבי היא ר' בין בר כהן אמר קומי ר' יסא כו'.