אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מעשר שני· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ד · הלכה ג

הלכה ב

מה נן קיימין אם בגדולה זכה בסימנין אם בקטנה קטן זכה כו'. — זה קאי על הא דתנן בעירובין פ"ז מ"ו ומזכה להן ע"י בנו ובתו הגדולים ועל ידי עבדו ושפחתו העברים, ונשמט כאן "תמן תנינן" כדרך הירושלמי וכצ"ל: מה נן קיימין אם בגדולה כו' קטן זכה (פי' וכי קטן זוכה לאחרים) כו' ואין מתנת קטן מתנה ר' יוסי בעי מעתה אפי' לעצמו לא יזכה דכתיב אל רעהו עד שיהא כרעהו (פי' וכיון שאין מתנתו מתנה אם אחרים נותנין לקטן ג"כ לא יזכה) דברי חכמים (פי' מה דעת חכמים שחולקין על ר' יוסי בגיטין פ"ה מ"ט דר' יוסי אמר מציאת חשו"ק יש בהן גזל גמור ולחכמים אין בהן אלא דרכי שלום) ר' יודה בר פזי בשם ר' יוחנן כו' עד שיביא שתי שערות (פי' שחולק על ר' הונא שהוא מרבנן דתמן שסובר דחכמים מודין לר' יוסי דקטן שיש בו דעת ליטול ולהצניע יש בו גזל גמור וזוכה גם לאחרים) כו' ברם כרבנן דהכא ר' יוסי בר"ב בשם ר' שמואל בר"י פתר לה כו' והתנינן אבל אינו מזכה כו' (והתוספות בגיטין ס"ד ב' ד"ה אלא הקשו מעצמן קושית הירושלמי ע"ש).

ר' אינייא בר סיסי סלק גבי ר' יונה א"ל אפרוק לך בהדא סילעא כו'. —צ"ל: א"ל פרוק לך בהדא סילעא (פי' שר' יונה היו לו פירות של מע"ש ורצה לפדותן בלא חומש מה עשה נתן סלע שלו במתנה לר' אינייא שיפדה לו מע"ש זה וכשפדה ר' אינייא נתן הסלע לר' יונה בעד המע"ש והיה הסלע של מע"ש לר' יונה והפירות נעשו חולין והן של ר' אינייא) אמר (פי' ר' אינייא לר' יונה) אי בעית מינס נסתה (פי' אם רוצה אתה קח לך את הפירות שלי שהן חולין שאני נותנן לך במתנה) חזר ונסתה מיניה א"ר אינייא כך שעריה דעתיה (פי' של ר' יונה) דאלו נסתה כו' (פי' שאם הייתי לוקח הפירות שפדיתי לעצמי לא היה ר' יונה מקפיד כלום מפני שנתן לי הסלע במתנה גמורה שאלו היה ר' יונה מקפיד על ר' אינייא אם לא היה מחזיר לו הפירות א"כ הרי לא נתן לו הסלע בלב שלם והסלע נשאר לר' יונה ופדה בשלו והיה צריך להוסיף חומש).

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מעשר שני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה