אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מכות· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ב · הלכה ו

הלכה ה

[השלמות: עד שלא הפרישו שכם כו' הפרישו קרית יערים כו'. צ"ל: אע"פ שהפרישו שכם כו' שכם אע"פ שהפרישו קדש כו' (כ"ה בתוספתא, ק"ע) והנה תמוה הדבר שהפרישו תחת שכם מאפרים את קרית יערים מיהודה (יהושע ט"ו ס') ולא עיר אחרת מאפרים, ועוד מפורש (יהושע כ"ד א') שעוד בימי יהושע נכבשה שכם ולהפך דחברון לא נכבשה עד אחרי מות יהושע (שופטים א' יו"ד) ולא הפרישו עיר אחרת תחתיה, ולכן היה נראה לנו להגיה כאן ובתוספתא "חברון ביהודה" במקום "שכם בהר אפרים".]

שאלו לחכמה כו'. — בפירוש ר' חננאל בבלי י"א א' הוסיף בשם הירושלמי "שאלו לתורה חוטא מה ענשו אמרה יביא קרבן ויתכפר לו שנאמר ונרצה לו", ועוד הוסיף בספר האמונה והבטחון לרמב"ן פי"ד בשם ירושלמי "שאלו לדוד חוטא מה ענשו אמר להם יתמו חטאים מן הארץ" וגו' וע"ש.

חידוש מקרא שם והכתיב וידבר אלקים כו'. — חסר וכצ"ל: והכתיב וידבר אלקים אל יהושע וגו' תנו לכם את ערי המקלט וגו' שנייא היא תמן שמתוך ששהא להפרישן דיבר עמו לשון קשה (ע' בבלי י"א א') מהו וישב עמם כו'.

כתיב שש ערי מקלט תהיינה לכם שיהו ששתן קולטות כאחת ותימר אכן. — פי' דכל מקום דכתיב לשון הוייה מעכב לא פחות ולא יותר (ע' מנחות נ"ג א').

מ"ט דר' יהודה כי יחם לבבו. — צ"ל: מ"ט דר' עקיבה (פי' דאמר במשנה י"ב רשות ביד גואל הדם) כי יחם לבבו (פי' לשון הכתוב דברים י"ט ו' פן ירדוף גואל הדם אחרי הרוצח כי יחם לבבו והשיגו כי ירבה הדרך והכהו נפש ולו אין משפט מות, ומבואר שאין לגואל הדם משפט מות בעד הריגת רוצח באשר כי יחם לבבו על קרובו ומזה עולה שאין הריגתו מצוה אלא רשות וע' סנהדרין פ"ח ה"ח).

א"ר אבהו וחוזר במיתתו של שלישי. — צ"ל: וחוזר במיתתו של שני (פי' זה שהרג כה"ג ולא הספיקו לגמור דינו עד שמינו כה"ג אחר ואח"כ נגמר דינו ה"ז חוזר במיתתו של שני, וכעין זה שנינו במ"י אם עד שלא נגמר דינו מת כה"ג ומיגו אחר תחתיו ולאחר מכאן נגמר דינו חוזר במיתתו של שני, והא דתנן הכא "ההורג כה"ג וכה"ג שהרג אינו יוצא משם לעולם" אין זה אלא בשעמד דינו של ההורג כה"ג קודם שמינו כה"ג אחר תחתיו).

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה