שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מכות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק א · הלכה ז
א"ר אבהו לא חיישון לון (פי' שאין חוששין לעדים זוממין להצריכן התרייה שמא שוגגין הן שהכל יודעין שאסור להעיד שקר) א"ר יעקב בר דוסא ואית נבולין (פי' כמו "נבלים" דהיינו בני בליעל) סגין מאן אילין (פי' כמו "מן אילין" דהיינו עדי שקר) חמיין כו' (פי' ודאי מזידין הן ואין צריכין התרייה וע' בבלי כתובות ל"ג א' וסנהדרין מ' ב').