שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מכות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק א · הלכה א
עדים שנזדממו ר' יוחנן אמר שקר שקר כו'. — צ"ל: עדים שהוכחשו ואח"כ נזדממו (פי' והא בעדות נפש) ר' יוחנן אמר נהרגין ור' לעזר אמר אין נהרגין ר' יוחנן אמר שקר שקר (פי' דכתיב בעדי שקר, שמות כ' י"ג, לא תענה ברעך עד שקר וכתיב בזוממין, דברים י"ט י"ח, העד שקר ענה באחיו ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו וגו' ולמדין דאף במקום שהוכחשו תחלה ונתחייבו במלקות משום לא תענה אם נזדממו אחרי כן חייבין מיתה) ר' לעזר אומר רשע רשע נאמר רשע במחויבי מיתות ונאמר רשע במחויבי מכות מה רשע שנאמר במחויבי מכות אין מכות אצל ממון (פי' כבמ"ג פרק זה כל המשלם בעדים זוממין אינו לוקה) אף רשע שנאמר אצל מחוייבי מיתות אין מיתה אצל מלקות (פי' וכ"מ שיש בעדים זוממין מלקות ומיתה לוקה ואינו מת וע' בבלי ב"ק ע"ד ב' שיטה אחרת בזה) בר פדייה כו'.