אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מועד קטן· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ב

פרק א

הלכה א

מתני' בעטינים (פי' שהזתים היו במעטן ונלקו ונתרככו ע' מנחות פ"ו א' ואלו אפי' בהפיכה אחת מתקלקלין אם לא יטעון קורה ראשונה) מה דתני ר"ח בגרגרים (פי' שאלו אינן מתקלקלין מהר אא"כ הפכם ושניין).

הלכה ב

ר"ש ב"ר יניי קטף כרמיה כו'. — ע' יוחסין מאמר ב' סדר האמוראים ערך ר' ינאי דמבואר שהיה הנוסח לפניו כאן "ר' ינאי קטף כרמיה" כו' וכ"ה בבבלי י"ב ב' ע"ש.

הלכה ג

א"ר מנא אין ידע דלא מיזבן והוא פחת מן אגרא יזבין כו'. — צ"ל: אין ידע דלא מיזבן והוא פחת מן קרנא יזבין כו' (כן העתיק בשו"ת ריב"ש סימן ש"כ וע' ב"י א"ח סימן תקל"ט שהעתיק תשובת הריב"ש ובדברי ר' מנא הנוסח כמו שהוא לפנינו בירושלמי, והוא ט"ס ולמטה בדברי ר' יוסי ב"ר בון היה טוב להגיה "אגרא" במקום "קרנא" וע' ריב"ש שם).

ר' יצחק ב"ר לעזר מפקד לר' הושעיה ב"ר שמי דהוה פרוש כו'. —כבר כתבתי במגילה פ"ג ה"א (עמ' 312) דר' יצחק ב"ר לעזר וגם תלמידו ר' הושעיה ב"ר שמי שניהם היו בקיסרין שהיא עומדת על הים הגדול, ודרכו של ר' הושעיה ב"ר שמי היה לפרוש בים בסחורה ע' שבת סוף פי"א, וכשרצה לפרוש במועד עם סחורתו צוה אותו ר' יצחק שאם יודע הוא שיספיק למכור סחורתו והספינה תמתין לו להשיבו לקיסרין אל ביתו בסוף המועד יכול לפרוש במועד ואם לאו לא יפרוש או שישאיר סחורתו למכור אחר המועד ובעצמו ישוב לביתו לקיסרין.

ואת אתי משתי גבן כו'. — צ"ל: ואת אתי משהי גבן כו' (פי' שיספוק לחזור ולשהות אצלנו).

פרגמטיא נגבית מנכסי יתומים קטנים. — פי' שניתנה למחצית שכר ומת המקבל, ע' בבלי ב"מ ק"ד ב' וב"ב ע' ב'. שוב מצאתי כן באו"ז ב"מ סימן שמ"ב בשם ר"ח.

לכן צריכה בשיש עדים יודעין כו'. — צ"ל: לכן צריכה בשאין עדים יודעין (פי' שפרגמטיא זו נמסרה לאביהם למחצית שכר ואין שם אלא שטר בכתב יד אביהם שקיבל פרגמטיא מפלוני למחצית שכר) הא אם יש עדים יודעין נעשית כפקדון כך אנו אומרים כו' (פי' דבאופן זה לא היה ר' חנינה צריך לומר דניגבית מיתומים קטנים).

אם הזכירוך לבולי (פי' למנותו ליועץ העיר ועליו היה לשלם מסים גדולים וכן בב"ר פע"ו "פלן עתיר נעבדינהו בולוטיס", וע"ע ביומא פ"א ה"ב "בולי ואסרטגי הוה לון קריבו") יהא הירדן בעל גבולך (פי' ברח לך ממקומך ועבור את הירדן) א"ר יוחנן קובלין לרשות (פי' שצועקין אל המושל, וקבל היא לשון צעקה כמו בגדרים פ"ו הי"ג דף מ' ע"א "וקבל עליה גבי ריב"ב" והוא לשון ארמי שתרגום ותעל שועתם וסליקת קבילתהון) כו'.

הלכה ד

א"ל אימת רבי שאל בשבת תני בשבת מותר. — צ"ל: אימת רבי שאל ביו"ט תני אף בשבת מותר (ומבואר בב"ר סו"פ לך לך שכעין זה שאל ריב"ל מרשב"ל בעבדים ערלים).

הלכה ה

ר' אימי מיקל לון שהן ממעטין בשמחת הרגל. — הרי"ץ גיאת בהלכות חוה"מ פירש מיקל לון כו' שהתיר להן לצוד בכל דבר להרבות שמחה ברגל וע"ש, אבל אין זה כסגנון הירושלמי כי בלשון הירושלמי "מיקל" עניינו מקלל ע' שבת סופ"ג ומ"ש בהערותי שם, עמ' 160).

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מועד קטן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה