אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מגילה· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ג · הלכה ז

הלכה ד

אינו בדין שיהו בני מתקללים ואני מתברך. — פי' שאף בזמן שהיו נוהגין כדין המשנה (לקמן פ"ד מ"ג) שרק הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה היה מנהגן לברך לפניהן ולאחריהן על כמה פרשיות ידועות כדאיתא למטה "אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא שירת הים ועשרת הדברות וקללות שבתורת כהנים וקללות שבמשנה תורה" וענין זה נתעלם מהט"ז א"ח סימן תכ"ה אות ה' ע"ש; ומתוך חשיבות פרשיות אלו באותו זמן לברך עליהן לפניהן ולאחריהן עדיין נשאר המנהג באיזה מקומות שיקרא החכם בפרשיות אלו כ"ש במג"א סימן תכ"ה אות ח' בשם ספר כנה"ג.

אמר רבי לר' חנניה בר אחוי דר"ה. — צ"ל: אמר ר' יוסי לר' חנניה כו' (כ"ה בתענית פ"א ה"ב).

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מגילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה